פוסטים דביקים

איך אתה יודע עברית?

לא פעם אני נאלץ להתנצל בפני חברים, מכרים, לקוחות פוטנציאליים: לא, אני לא מתרגם לאנגלית. או לצרפתית. אני לא מתרגם מעברית. אני מתרגם לעברית. הבדל של אות אחת קטנה. אני לא כועס, חלילה, יש הרבה מקצועות שאני עצמי מעולם לא התעמקתי בהם, מקצועות שאני לא מבין במה הם כרוכים. אז הנה, אנסה להסביר.  ההנחה הבסיסית לגבי מתרגמים היא שהם צריכים לשלוט בשפה הזרה שממנה הם מתרגמים. מי שעבד בתרגום מכיר את התגובות המתפעלות: "מאיפה האנגלית, מהטלוויזיה?". "סינית? מה, גרת שם?". והחביבה עליי: "אתה פרסי מהבית?" (הלוואי, אבל לא). ברור לחלוטין שמתרגמים חייבים להכיר היטב את השפה שהם מתרגמים ממנה. אם … להמשיך לקרוא איך אתה יודע עברית?

שנאנו זה את זה

אחת הבעיות שאני נתקל בהן שוב ושוב בתרגומי ספרות לעברית היא בעיית חוסר הטבעיות בדיאלוגים. יצא לכם לקרוא ספר שהדמויות בו נשמעות "ספרותיות" מדי? שהן לא מדברות כמו אנשים אמיתיים? ברור שכן. למה זה בעייתי? כי כשדמויות נשמעות כמו אנשים שאנחנו מכירים מהחיים, קל לנו יותר להתחבר אליהן רגשית – להבין אותן, לסלוד מהן, להרגיש כלפיהן מה שלא יהיה. חוסר אמינות מרחיק את הקוראים מהיצירה. אחד הביטויים שהכי מטריפים אותי בהקשר הזה הוא "זה את זה"*. העניין הוא שעורכי ועורכות לשון לא אוהבים את הביטוי המוכר והאהוב "אחד את השני". הטיעון העיקרי נגדו הוא טיעון היעדר הסימטריה – למה שזה … להמשיך לקרוא שנאנו זה את זה

על ביקורת התרגום בעיתונות

מבקרים מעטים בלבד נוהגים להתייחס באופן מפורש לאיכות התרגום בטורים שלהם. אולי הסיבה היא קוצר היריעה, אולי אין להם כלים לנתח את העבודה שנעשתה, ואולי כי פשוט אין להם משהו מעניין לומר (בסופו של דבר, יש הרבה מאוד ספרים שאין שום עניין בלשון שהם כתובים בה, במקור או בתרגום). אבל לפעמים זה גם עניין של נִראוּת המתרגם: יש איזו תפיסה רומנטית לפיה המתרגם צריך להיות שקוף. זאת גישה אקדמית ובלתי מציאותית. המתרגם לא יכול להיות שקוף כי תרגום, בכל מיני מובנים, הוא כתיבה של טקסט חדש. ואם מתרגמים לא יכולים להיות שקופים, הם צריכים לשאוף דווקא לכיוון ההפוך: להטביע את … להמשיך לקרוא על ביקורת התרגום בעיתונות

פוסט אורח: אביב פרץ (או "אין לכם מילה לזה")

שמח לפרסם פוסט קצר ששלח לי אביב פרץ מהבלוג "זוטי דברים". בסופו אוסיף הערה או שתיים: בשנים האחרונות אני מתגורר בארה"ב, ומטבע הדברים הולך ומעשיר את אוצר המילים שלי באנגלית. רוב הזמן אני מרותק אל המאגר הבלתי נדלה של מונחים, מילים נרדפות וביטויים באנגלית, ובכל זאת פה ושם אני נמלא מחדש הערכה לקומפקטיות של העברית. כך קרה לי לאחרונה, כאשר סיפרתי על מסעדה שהייתי בה. ביקשתי לומר שהאוכל בה היה מוקפד, אם כי לא התעלפתי מהטעם שלו – ולא הצלחתי למצוא מקבילה הולמת באנגלית למילה "מוקפד". גם מאוחר יותר, כשעתותיי בידיי וגוגל לשירותי, התקשיתי במשימה. על פי מילון "רב-מילים", פירוש … להמשיך לקרוא פוסט אורח: אביב פרץ (או "אין לכם מילה לזה")

נמאס מזה

זהפוסט שבסופו שאלות אליכם. לפני כמה ימים צדה את מבטי כותרת באתר הארץ: "למה זה כל כך מביך ומשפיל לקנות בקופיקס?". ניסן שור ניסה לתת תשובה לשאלה הזאת, וכמי שמחפש הצדקות לכל הקפה היקר שהוא קונה, מיהרתי לקרוא את הטור. למען האמת, משהו בכותרת התחיל להציק לי רק במבט שני או שלישי, לאחר סיום הקריאה. מה הציק לי? "זה". "זה" מציק לי כבר די הרבה זמן. לא שהוא נשמע לי עילג במיוחד. הרי הסיבה שהכותרת לא לכדה את תשומת לבי כבר בקריאה ראשונה היא הטבעיות שלה. היא נשמעת טבעית ("טבעי" הוא מה שנשמע לנו טוב, לעומת "תקין", שהוא מה שנכון על-פי … להמשיך לקרוא נמאס מזה

מהי אמת, בעצם?

בטור הביקורתי הזה, אלון עידן מצביע על ביטוי שכולנו מכירים היטב – "האמת שלי", ובהרחבה, "אני הולך עם האמת שלי". עידן בוחן את ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות של השימוש בביטוי הזה, אבל אני רוצה להתייחס רגע להיבט אחר, ולומר שבעצם יש פה דוגמה נהדרת להתפתחות של שפה. הרי הביטוי "האמת שלי", כמו שאומר עידן, כלל אינו קשור ל"אמת" במובנה הקלאסי. בעברית של ימינו, הביטוי הכבול "האמת שלי/שלה/שלו" מתייחס, למעשה ל"אמונה" או "עמדה" שאדם מאמין בה בכל תוקף. יהיו אשר יהיו הסיבות התרבותיות להתפתחות הביטוי הזה, זוהי בעצם משמעות נוספת שצורפה למילה הזו, הרלוונטית רק לצורת השייכות, ואפשר אפילו לדמיין תרחיש עתידי שבו … להמשיך לקרוא מהי אמת, בעצם?

המלצה אֶפִּית

התוכנית Epic Rap Battles of History היא אחת מסדרות הרשת האהובות עלי. היא לא חדשה, והיא כבר זכתה בפרסי "סטרימי" רבים, אבל העונה הנוכחית נהדרת, ורמת ההפקה בה טובה מתמיד. כל פרק הוא "באטל-ראפ" של כמה דקות בין שתי דמויות היסטוריות (ולעתים גם שלוש ומעלה). היוצרים של הסדרה והכוכבים הראשיים שלה, פיטר שׁוּקוֹף (Nice Peter) ולויד אלקוויסט (Epic Lloyd) משתמשים במונח "היסטוריה" בחופשיות רבה. לצד קרבות כמו "איינשטיין נגד הוקינג" ו"שאקה זולו נגד יוליוס קיסר" אפשר למצוא גם את "דארת' ויידר נגד אדולף היטלר" ו"ג'ק המרטש נגד חניבעל לקטר". הקרבות מצטיינים במשחקי מילים – אמנות חנונית למדי בצורתה הגולמית – וברפרנסים … להמשיך לקרוא המלצה אֶפִּית

זהירות, גמל מעופף!

לא מזמן התפרסם באתר "אלכסון" טור יפה של אביב פרץ, העוסק בקושי להשתלט על שפה חדשה בעת המגורים בחו"ל. אביב סיים את הטור באנקדוטה הבאה: "רק לפני שבוע ניסיתי להסביר לאמריקאי איפה נמצא הקוּלֶר. יעבור עוד זמן רב עד שיימחה מזכרוני תצלום עיני העגל שלו, אחרי שסרק את האיזור ולא הבין איך צידנית קשורה לעניין. ואתם, אל תהיו כמוני. אמרו water fountain". כמה מגיבים קפצו ואמרו שדווקא מקובל לחלוטין לומר water cooler באנגלית לתיאור המכשיר שמכונה "קוּלֶר" בישראל. מגיב אחד אף טען כי האמריקאי שאביב דיבר איתו סתם היה ראש קטן, שהיה אפשר לצפות ממנו להבין. נשים רגע בצד את העובדה שרוב … להמשיך לקרוא זהירות, גמל מעופף!