אחת הבעיות שאני נתקל בהן שוב ושוב בתרגומי ספרות לעברית היא בעיית חוסר הטבעיות בדיאלוגים. יצא לכם לקרוא ספר שהדמויות בו נשמעות "ספרותיות" מדי? שהן לא מדברות כמו אנשים אמיתיים? ברור שכן. למה זה בעייתי? כי כשדמויות נשמעות כמו אנשים שאנחנו מכירים מהחיים, קל לנו יותר להתחבר אליהן רגשית – להבין אותן, לסלוד מהן, להרגיש כלפיהן מה שלא יהיה. חוסר אמינות מרחיק את הקוראים מהיצירה. אחד הביטויים שהכי מטריפים אותי בהקשר הזה הוא "זה את זה"*. העניין הוא שעורכי ועורכות לשון לא אוהבים את הביטוי המוכר והאהוב "אחד את השני". הטיעון העיקרי נגדו הוא טיעון היעדר הסימטריה – למה שזה … להמשיך לקרוא שנאנו זה את זה

מבקרים מעטים בלבד נוהגים להתייחס באופן מפורש לאיכות התרגום בטורים שלהם. אולי הסיבה היא קוצר היריעה, אולי אין להם כלים לנתח את העבודה שנעשתה, ואולי כי פשוט אין להם משהו מעניין לומר (בסופו של דבר, יש הרבה מאוד ספרים שאין שום עניין בלשון שהם כתובים בה, במקור או בתרגום). אבל לפעמים זה גם עניין של נִראוּת המתרגם: יש איזו תפיסה רומנטית לפיה המתרגם צריך להיות שקוף. זאת גישה אקדמית ובלתי מציאותית. המתרגם לא יכול להיות שקוף כי תרגום, בכל מיני מובנים, הוא כתיבה של טקסט חדש. ואם מתרגמים לא יכולים להיות שקופים, הם צריכים לשאוף דווקא לכיוון ההפוך: להטביע את … להמשיך לקרוא על ביקורת התרגום בעיתונות

שמח לפרסם פוסט קצר ששלח לי אביב פרץ מהבלוג "זוטי דברים". בסופו אוסיף הערה או שתיים: בשנים האחרונות אני מתגורר בארה"ב, ומטבע הדברים הולך ומעשיר את אוצר המילים שלי באנגלית. רוב הזמן אני מרותק אל המאגר הבלתי נדלה של מונחים, מילים נרדפות וביטויים באנגלית, ובכל זאת פה ושם אני נמלא מחדש הערכה לקומפקטיות של העברית. כך קרה לי לאחרונה, כאשר סיפרתי על מסעדה שהייתי בה. ביקשתי לומר שהאוכל בה היה מוקפד, אם כי לא התעלפתי מהטעם שלו – ולא הצלחתי למצוא מקבילה הולמת באנגלית למילה "מוקפד". גם מאוחר יותר, כשעתותיי בידיי וגוגל לשירותי, התקשיתי במשימה. על פי מילון "רב-מילים", פירוש … להמשיך לקרוא פוסט אורח: אביב פרץ (או "אין לכם מילה לזה")