דברו יפה

שלום שלום, היום אנחנו בענייני שפה מדוברת. זהו את ההבדלים בין שני המצבים הבאים: 1. ארבעה חברים יושבים בבית קפה. כוסות הקפה שלהם ריקות והמלצרית חולפת לידם: מלצרית: אפשר לפנות? לקוח #1: כן, בטח. מלצרית: את ארבעת הכוסות? לקוח #2: ארבע הכוסות. מלצרית: מה? לקוח #2 (מגלגל עיניים): ארבע, לא ארבעת. מלצרית (מגלגלת עיניים): אה. 2. מתרגם מגיש טיוטה ובה כתוב: המלצרית פינתה את ארבעת הכוסות, אך כמעט והפילה אותן. היא לא הייתה מרוכזת: מכתב הכופר השני הגיע באותו בוקר ודרש סכום שאין כל סיכוי שתוכל לשלם בעצמה. עורכת התרגום מזהה את "ארבעת הכוסות", מגלגלת עיניים, נאנחת ומתקנת ל"ארבע". *** … להמשיך לקרוא דברו יפה

שפות קמות ונופלות

שלום לכם, עוד פוסט של המלצות קריאה וצפייה לחג/סופ"ש/מתי שבא לכם. הפעם ברוח היווצרות שפות: בלוג חדש בשם "History and Philosophy of the Language Sciences". בלוג לא קליל שבו סוקרים אנשי אקדמיה היבטים שונים בהיסטוריה והפילוסופיה של הבלשנות. יש אפילו סילבוס! בפוסט הטרי שלהם, סוקר ג'יימס מקאלווני מאוניברסיטת סידני את מאמציו של הבלשן אוטו יספרסן בפיתוח שפה בינלאומית, קרי שפה מתוכננת שתשמש כלינגואה פרנקה עולמית. הוא מתייחס לניסיונות שונים לעשות זאת (לטינית, Novial, אספרנטו, וולאפיק). בפוסט יש לא מעט מונחים בלשניים, אבל יחסית לפוסטים קודמים בבלוג החדש הזה, הוא לא נורא. ולעומת זאת, הרצאת טד נפלאה מהחודש שעבר, של הבלשן-כוכב ג'ון מקוורטר, … להמשיך לקרוא שפות קמות ונופלות

מורקמי, תרגום וכמה שאלות

שלום, אני מביא כאן פוסט יפה מהבלוג הספרותי של מגזין ניו יורקר. מחד גיסא, נדמה לי שהיא תעניין מתרגמים, בגלל קרבתם לנושא. ומאידך היא תעניין גם כל אחד אחר, מפני שהיא מציגה בצורה יפה, דרך המקרה של הספרות היפנית בכלל והרוקי מורקמי הפופולרי בפרט, כמה נקודות מהותיות לגבי תרגום ספרותי. בין הנושאים העולים בכתבה: מורקמי כסופר שצובר פופולריות אדירה אף על פי שהוא כותב בשפה שמעט אנשים שולטים בה; התפקיד שממלאות יצירות מתורגמות ביפן; למי שייכת היצירה המתורגמת – לסופר או למתרגם?; מבט קצר על ההבדלים שקיימים בין יפנית לאנגלית, והאופן שבו הם עלולים להקשות על התרגום; מורקמי על אורך חיי … להמשיך לקרוא מורקמי, תרגום וכמה שאלות

מרדף אינסופי

שלום לכם, בפתיחת הפוסט הזה אני רוצה להודות לחבר ובלשן שחי כבר כמה שנים בארצות הברית ונידב לי תמליל של שיחה עם שותפו האמריקני לדירה. הרי לכם דיאלוג על אלכוהול. יש מקרא! ישראלי – ISR אמריקני – USA ISR: Oh, can I have a chaser too? USA: What do you mean? ISR: Could you pour me a shot of whisky? USA: Sure… But what do you mean? Do you want it for later? ISR: Oh right, I know this – in Israel "chaser" means something different. USA: It's what you drink BEFORE the beer? ISR: huh? USA: A chaser is … להמשיך לקרוא מרדף אינסופי

לייצא את ריימונד

שלום שלום, לא מזמן צפיתי בסרט "Exporting Raymond", המתחקה אחר הרפתקאותיו ברוסיה של פיל רוזנטל, אחד היוצרים של הסיטקום האמריקני הידוע שנקרא בישראל: "כולם אוהבים את ריימונד". בקצרה: הרוסים מעוניינים להמיר את הפורמט של הסיטקום כך שיתאים לטלוויזיה הרוסית, ורוזנטל נקרא לדגל. הרוסי. יש תיאוריות שונות ומשונות שאומרות שתרגום הוא לא רק תרגום של טקסט, אלא גם העברה בין מדיות, למשל, עיבוד ספר לסרט, או אפילו ציור שנעשה בהשראת שיר. קשה לי לומר שאני מחובר רגשית לתפיסות האלה, ובכל זאת, שני דברים גרמו לי לכתוב על הסרט הזה: תרגום משפה לשפה הוא העברה בין-תרבותית שלעתים קרובות צריכה להתחשב באלמנטים שונים של … להמשיך לקרוא לייצא את ריימונד

גם אני אורח!

שלום לכם, כפי שאתם יודעים (או מגלים ממש כרגע), אני לא רק מתרגם, אלא גם מוזיקאי, סולן להקת באנדי – רוקנרול אמתי בעברית. בלוגרית המוזיקה איה שלי לקחה אותי לשיחה על הקשר בין מוזיקה לשפה, בארץ ובכלל. חלק א' של הפוסט שלה נמצא כאן. נשמח לשמוע את התגובות שלכם! עדכון: עלה חלק ב'! סוף שבוע מצוין, תומר להמשיך לקרוא גם אני אורח!

ההימור שלי טוב כמו שלכם

שלום שלום, הבלוג הזה אינו בלוג של ביקורת ספרים, ולכן אני לא עומד לכתוב כאן בפירוט מה חשבתי על הספר "אצבעות של פסנתרן" של יהלי סובול, שאותו קראתי לא מזמן. אסתפק ואומר שהוא ספר קריא מאוד, וכוחו העיקרי טמון ביצירתה של מציאות אלטרנטיבית אמינה למדי. אז מדוע בכל זאת אני מזכיר את הספר? בגלל כמה משפטים שבלטו לעיניי בזמן הקריאה, מסיבה שאסביר אותה בהמשך. כבוגר של אחת מתוכניות לימודי התרגום, אומנתי (מכונה משומנת היטב!) לזהות "אנגלוזים", כלומר שאילות של משפטים או מבנים תחביריים משפות זרות שאינם טבעיים בעברית. בעגה המקובלת מכונה הדבר "תרגומית", מונח שטבעה פרופסור ניצה בן-ארי. אני לא … להמשיך לקרוא ההימור שלי טוב כמו שלכם

השבוי הצרפתי – תרגום מפרסית

שלום לכולם, הפוסט הזה הוא פוסט מעט חגיגי. מתיחת פנים לבלוג יש מראה חדש, ובעיקר לוגו חדש שעיצבה לי המאיירת הנפלאה הדר ראובן. את היצירות היפות והייחודיות שלה אתם יכולים לראות כאן, וגם שם. תרגום קצר מפרסית העליתי לאתר תרגום של סיפור איראני קצר, "השבוי הצרפתי" מאת סאדֶק הֶדָאיַת. תוכלו למצוא אותו כאן, או בקישור "תרגום קצר", שלמעלה. מדובר בניסיון הראשון שלי לתרגם סיפור פרי עטו של הסופר הייחודי הזה. הדאית (1951-1903) הוא בעיני רבים גדול סופרי איראן המודרניים. הוא האיש שהביא דה-פקטו את הסגנון האירופי לספרות האיראנית והיווה חלק מרכזי במהפכה הספרותית שהתחוללה באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20. … להמשיך לקרוא השבוי הצרפתי – תרגום מפרסית

זיקית

שבוע טוב, נראה לי מגוחך לא להזכיר את הוצאת זיקית החדשה בבלוג שעוסק בתרגום. אומר מראש שכמה ממכריי מתרגמים בעבור ההוצאה. הוצאת זיקית היא הוצאה קטנה וחדשה שצוברת תאוצה בזמן האחרון עם השקת ספר ראשון ("פרנסוס על גלגלים" של כריסטופר מורלי, בתרגום יהונתן דיין). באתר שלהם, שאת הקישור אליו הבאתי כאן למעלה,  מצהירים מקימי ההוצאה, שירה חפר ואוריאל קון, על רצונם ליצור חוויה קהילתית, לפתח קטלוג של קלאסיקות מודרניות בעברית ו"להמציא חוקי משחק חדשים בזירת הספרות הישראלית". הם מציינים שמחיריהם יהיו אחידים. חשוב מאוד לציין שהם נותנים מקום של כבוד למתרגם ומעסיקים מתרגמים צעירים, דור חדש שמקבל הזדמנות נהדרת. את … להמשיך לקרוא זיקית

כמה מילים על למידת שפה

שלום לכם,   יותר מחודש לא פרסמתי פוסט. הסימסטר בעיצומו, העבודה מרובה ושלל תירוצים אחרים. אבל הנה כמה דברים שעלו בדעתי לאחרונה בנושא למידת שפה.   אומרים שאחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד שפה מדוברת היא צפייה בסרטים עם כתוביות שמתמללות את הסרט, לא מתרגמות אותו. ואני, כזה ילד טוב וממושמע, רכשתי לי כמה תקליטורים ספרתיים רב-תכליתיים (די-וי-די, יא מעאפנים) של סרטים בצרפתית כדי לשפר את הכישור הלקוי ביותר שלי בשפה הזאת – הבנת הנשמע. אני מתרגם פעיל מהשפה הצרפתית, קורא היטב, מייצר משפטים סבירים פחות או יותר, אבל להבין – זה כבר קשה. על קופסאות הסרטים שרכשתי כתוב במפורש "כתוביות … להמשיך לקרוא כמה מילים על למידת שפה