משימת הכתוביות

שלום לכם,

לא מזמן נגמרה העונה הרביעית של מאסטר שף, ואני חושב שהגיע הזמן לסיכומים. מובן שאתמקד כאן בנושא החשוב ביותר: הכתוביות.

כן, כן, אולי בכלל לא שמתם לב אליהן, הרי למה שנצטרך להיעזר כתוביות בעברית בתוכנית שמשתתפיה דוברים עברית? אבל אני לא אתמקד בשימוש בכתוביות, אלא בהיבט אחר: ייפוי לשוני.

מאסטר שף היא תוכנית שמתיימרת לייצג גיוון קולינרי-תרבותי, ולאפשר למתמודדים המבשלים בסגנונות שונים להפגין את כישוריהם בסיר הלחץ של הפריים טיים. אבל מסתבר שלמרות הגיוון הקולינרי בקרב המתמודדים, אין סיבה שיהיה ביניהם גם גיוון לשוני.

לאורך הצפייה בתוכנית שמתי לב ליפויי שהכתוביות עושות לדברי המתמודדים. שימו לב שב"יפויי" אני מתכוון ללשון תקינה ורשמית, וכשאני מדבר על טעויות אני מתכוון אך ורק לטעויות לפי כללי השפה הרשמיים.

הנה כמה דוגמאות מפרק 17 (משימת העוגיות):

ריקי: "העוגיות המתוקות זה עוגיות שומשום ממולאות." בכתוביות: "העוגיות המתוקות הן עוגיות שומשום ממולאות." (04:06)

עידו: "זה ניסיון וטעייה." בכתוביות: "זה ניסוי וטעייה." (06:00)

מסרט: "הייתה לי חברה שבדיוק מול הבית ספר שלנו…." בכתוביות: "שבדיוק מול בית הספר שלנו." (6:40)

מסרט: "זמנים שהיו די, די נאיביות, ו… מתוק." בכתוביות: "זמנים שהיו די, די נאיביים, ו… מתוק." (7:10)

נוף: "ארבע קילו עוגיות." בכתוביות: "ארבעה קילו עוגיות." (18:10)

חיים כהן: "את זוכרת שהיום כל משימה מישהו הולך הביתה." בכתוביות: "את זוכרת שהיום בכל משימה מישהו הולך הביתה." (24:45)

צילה: "מטגנת בשמן ושמה זה אבקת סוכר." בכתוביות: "מטגנת בשמן ושמה עליהן אבקת סוכר." (28:45)

רושפלד: "נוף, הכנת שתי סוגי עוגיות." בכתוביות: "נוף, הכנת שני סוגי עוגיות." (01:08:00)

ויש גם כמה טעויות שלא תוקנו:

צילה: "העוגייה המתוקה, (אני) צריכה להתחיל עם אחד, לסיים אותו." בכתוביות: לא תוקן ל"אותה." (09:30)

ריקי: "פשוט לא יאומן." בכתוביות: לא תוקן ל"לא ייאמן" (15:35)

צילה: "ואני מכניסה בפנים את החמאה." בכתוביות: לא תוקן ל"פנימה". (23:50)

משתתפי הריאליטי אינם שחקנים. כלומר, הם מבינים את המשחק, אבל הם לא הוכשרו בבתי ספר מקצועיים למשחק, לא התאמנו על דיקציה, לא קראו ולמדו מחזות בתרגום נאה. ואם התוכניות האלה מתיימרות לספק צורך מסוים של הצופים ולהביא אנשים "אמיתיים" למסך הקטן, למה לא לתת להם לדבר בעד עצמם?

אתכם לא יתקנו בכתוביות, נכון, חמודים שלי?

אתכם לא יתקנו בכתוביות, נכון, חמודים שלי?

הטעויות שהצגתי כאן לא היו מפריעות להבנה של הצופים גם לולא היו מתוקנות, וכששמים לב לפער יש בזה משהו כמעט מגוחך: עצם התיקון מסב את תשומת הלב של הצופה לשינוי ומחדד אותו (ואולי כן יש פה ריכוך מסוים של הטעות. אבל מדוע לרכך? למי כואב באוזן?). חשוב לציין גם שהיו טעויות שלא תוקנו, והבאתי כאן גם כמה דוגמאות כאלה. קשה להסביר את המקרים האלה, אך לאור כמות התיקונים, סביר להניח שאלה פספוסים של אנשי הכתוביות.

אני יכול לחשוב על שתי סיבות לתיקונים האלה. הראשונה היא התקבעות של נורמה: כך נעשה תמיד, גם בתוכניות שאינן ריאליטי (כשכל שורה ושורה מתוסרטת) ואף אחד לא טורח לשקול כל מקרה לגופו. סיבה שנייה, שמתקשרת במובן מסוים לראשונה, היא קו פדגוגי, אך קשה לי להאמין שזה הדבר שמנחה את החברות המסחריות. בסופו של דבר, סביר להניח שאף אחד מהגורמים המעורבים בהפקת התוכנית לא השקיע מחשבה רבה מדי בעניין הזה.

עכשיו, אין ספק שהתקינות בכתוביות היא לא הדבר הכי חשוב בעולם. תוכניות ריאליטי נועדו לבדר את הצופה, וכל השאר פחות חשוב. אז למה אני חופר על זה? אני חוזר לפער בין הגיוון התרבותי, ה"אותנטיות" ש"מאסטר שף" עוסקת בה כביכול, והדיסוננס המסוים שנוצר בין ההצהרה הזאת למה שהצופים רואים בכתוביות. אם אתם רוצים להציג את העם, תנו לעם לדבר! אפילו לרושפלד מותר לומר "שתי סוגי עוגיות." שומעים? שום דבר לא קרה. רושפלד נשאר רושפלד והרייטינג בשמיים.

מה דעתכם? מסכימים? ואולי אתם דווקא חושבים שצריך לתקן ולתקנן את הנאמר בכתוביות? כתבו לי בתגובות לפוסט הזה. מעניין אותי לשמוע גם מאנשים שעובדים בתוך המערכת ויכולים לשפוך אור על הנושא.

תומר