לייצא את ריימונד

שלום שלום,

לא מזמן צפיתי בסרט "Exporting Raymond", המתחקה אחר הרפתקאותיו ברוסיה של פיל רוזנטל, אחד היוצרים של הסיטקום האמריקני הידוע שנקרא בישראל: "כולם אוהבים את ריימונד". בקצרה: הרוסים מעוניינים להמיר את הפורמט של הסיטקום כך שיתאים לטלוויזיה הרוסית, ורוזנטל נקרא לדגל. הרוסי.

יש תיאוריות שונות ומשונות שאומרות שתרגום הוא לא רק תרגום של טקסט, אלא גם העברה בין מדיות, למשל, עיבוד ספר לסרט, או אפילו ציור שנעשה בהשראת שיר. קשה לי לומר שאני מחובר רגשית לתפיסות האלה, ובכל זאת, שני דברים גרמו לי לכתוב על הסרט הזה:

  1. תרגום משפה לשפה הוא העברה בין-תרבותית שלעתים קרובות צריכה להתחשב באלמנטים שונים של תרבות היעד מלבד השפה. ההתחשבות הזאת היא אחד הדברים המאתגרים והמהנים בעבודת התרגום. גם בסרט יש העברה בין-תרבותית, לא רק של טקסט, אלא של פורמט טלוויזיוני.

  2. סיטקומים זה אחלה כיף.

כשל בהעברה הבין-תרבותית. צחוקים.

כשל בהעברה הבין-תרבותית. צחוקים.

התוצאה היא סרט מצחיק ונפלא, תיעודי אמנם, ובכל זאת, אחת הקומדיות הטובות שראיתי לאחרונה. פערי התרבות כל כך גדולים, ושיטות העבודה של הטלוויזיה האמריקנית כל כך שונות מאלה של הרוסית, עד שהפרויקט הזה נראה חסר סיכוי. רק דוגמה אחת: "ריימונד" עוסקת במשפחה אמריקנית ממוצעת, אבל למלבישה הרוסייה חשוב יותר מכול שהדמויות שלה יהיו אלגנטיות. רוזנטל משתגע מהמחשבה שאישתו של הגיבור תנקה את הבית בשמלת ערב ובקושי מצליח להגיע להבנה עם המלבישה, שמסתכלת עליו כאילו הוא אידיוט מוחלט. איך זה נגמר? תראו בעצמכם.

מומלץ מאוד לחובבי התרגום, השפות ובכלל!

תומר

מודעות פרסומת

גם אני אורח!

שלום לכם,

כפי שאתם יודעים (או מגלים ממש כרגע), אני לא רק מתרגם, אלא גם מוזיקאי, סולן להקת באנדי – רוקנרול אמתי בעברית.

בלוגרית המוזיקה איה שלי לקחה אותי לשיחה על הקשר בין מוזיקה לשפה, בארץ ובכלל.

חלק א' של הפוסט שלה נמצא כאן. נשמח לשמוע את התגובות שלכם!

עדכון: עלה חלק ב'!

סוף שבוע מצוין,

תומר