פזמון (זדוני) ליקינתון

בעמוד הפייסבוק של הוצאת הכורסא התפרסם היום טקסט קצר שכתבתי על משימת התרגום של הספר "בשורות טובות" מאת טרי פראצ'ט וניל גיימן, ואני מדבר בו בין השאר על הקושי שבתרגום משחקי הלשון הרבים בספר. פראצ'ט הוא ניג'ס ידוע למתרגמים, כי … להמשיך לקרוא פזמון (זדוני) ליקינתון

פוסטים דביקים

איך אתה יודע עברית?

לא פעם אני נאלץ להתנצל בפני חברים, מכרים, לקוחות פוטנציאליים: לא, אני לא מתרגם לאנגלית. או לצרפתית. אני לא מתרגם מעברית. אני מתרגם לעברית. הבדל של אות אחת קטנה. אני לא כועס, חלילה, יש הרבה מקצועות שאני עצמי מעולם לא התעמקתי בהם, מקצועות שאני לא מבין במה הם כרוכים. אז הנה, אנסה להסביר.  ההנחה הבסיסית לגבי מתרגמים היא שהם צריכים לשלוט בשפה הזרה שממנה הם מתרגמים. מי שעבד בתרגום מכיר את התגובות המתפעלות: "מאיפה האנגלית, מהטלוויזיה?". "סינית? מה, גרת שם?". והחביבה עליי: "אתה פרסי מהבית?" (הלוואי, אבל לא). ברור לחלוטין שמתרגמים חייבים להכיר היטב את השפה שהם מתרגמים ממנה. אם … להמשיך לקרוא איך אתה יודע עברית?

הסיוט של כל מתרגם

שלום לכל הקוראים, בסוף השבוע הופיעה במוסף ספרים של "הארץ" ביקורת של מאיה פלדמן על הספר "לגעת" מאת אלכסי זנטנר, שבה היא מקדישה לא מעט תשומת לב לתרגום של רוני אמיר. היחס של פלדמן לתרגום הוא שלילי. בעיניה הספר אינו מוצלח במיוחד גם במקור, אך התרגום – אף על פי שהוא מהודק – פוגע בו אף יותר, בין היתר בגלל חוסר רגישות למשלב. לא קראתי את הספר, ועל כן אני לא יכול להביע את דעתי על התרגום, ובכל זאת הביקורת טלטלה אותי: הרי זה הסיוט הגדול ביותר של כל מתרגם, במיוחד בתחום הספרותי. אמנם ישנם מבקרי ספרות שמחמיאים לתרגום מוצלח, אבל … להמשיך לקרוא הסיוט של כל מתרגם

סדנה חדשה לתרגום פרוזה

שלום, בפברואר תפתח סדנה לתרגום פרוזה שתעביר יעל סלע. כתלמיד לשעבר של יעל, אני ממליץ עליה בחום. היא מתרגמת מוכשרת, רגישה ומנוסה. כל מסגרת לימודית חדשה ואיכותית למתרגמים חדשים, או מנוסים, היא דבר מבורך. הנה הפוסט שלה על הסדנה: פברואר: נפתחת סדנת תרגום פרוזה בהנחייתי, תל אביב. תהנו, תומר להמשיך לקרוא סדנה חדשה לתרגום פרוזה

האיש מגילאן

שלום לכם, אני כותב לראשונה בבלוג אחרי פגרה ארוכה מאוד שנבעה מעומס עבודה גדול. לאורך הקיץ הקדשתי את סופי השבוע לעריכת התרגום הראשונה שלי לספר בהוצאה ידועה, ובשבועיים שעברו מאז שגמרתי את העריכה, אני מקדיש כל רגע פנוי לבטלה מוחלטת. והנה סוף סוף אני מביא את עצמי לכתוב פוסט לאור אירוע משמח מאוד שקרה לי. במהלך החגים התפרסם באלכסון תרגום שלי מפרסית לסיפור הקצר "האיש מגילאן" מאת בוזורג עלווי. את התרגום לסיפור המיוחד הזה הצלחתי להשלים בעזרת הרבה מאוד רצון טוב של כל מיני אנשים. למשל: פרופסור דוד ירושלמי, שהציע לי הצעה נדיבה מאוד – ללוות אותי באופן אישי בפרויקט. … להמשיך לקרוא האיש מגילאן

מורקמי, תרגום וכמה שאלות

שלום, אני מביא כאן פוסט יפה מהבלוג הספרותי של מגזין ניו יורקר. מחד גיסא, נדמה לי שהיא תעניין מתרגמים, בגלל קרבתם לנושא. ומאידך היא תעניין גם כל אחד אחר, מפני שהיא מציגה בצורה יפה, דרך המקרה של הספרות היפנית בכלל והרוקי מורקמי הפופולרי בפרט, כמה נקודות מהותיות לגבי תרגום ספרותי. בין הנושאים העולים בכתבה: מורקמי כסופר שצובר פופולריות אדירה אף על פי שהוא כותב בשפה שמעט אנשים שולטים בה; התפקיד שממלאות יצירות מתורגמות ביפן; למי שייכת היצירה המתורגמת – לסופר או למתרגם?; מבט קצר על ההבדלים שקיימים בין יפנית לאנגלית, והאופן שבו הם עלולים להקשות על התרגום; מורקמי על אורך חיי … להמשיך לקרוא מורקמי, תרגום וכמה שאלות

השבוי הצרפתי – תרגום מפרסית

שלום לכולם, הפוסט הזה הוא פוסט מעט חגיגי. מתיחת פנים לבלוג יש מראה חדש, ובעיקר לוגו חדש שעיצבה לי המאיירת הנפלאה הדר ראובן. את היצירות היפות והייחודיות שלה אתם יכולים לראות כאן, וגם שם. תרגום קצר מפרסית העליתי לאתר תרגום של סיפור איראני קצר, "השבוי הצרפתי" מאת סאדֶק הֶדָאיַת. תוכלו למצוא אותו כאן, או בקישור "תרגום קצר", שלמעלה. מדובר בניסיון הראשון שלי לתרגם סיפור פרי עטו של הסופר הייחודי הזה. הדאית (1951-1903) הוא בעיני רבים גדול סופרי איראן המודרניים. הוא האיש שהביא דה-פקטו את הסגנון האירופי לספרות האיראנית והיווה חלק מרכזי במהפכה הספרותית שהתחוללה באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20. … להמשיך לקרוא השבוי הצרפתי – תרגום מפרסית

זיקית

שבוע טוב, נראה לי מגוחך לא להזכיר את הוצאת זיקית החדשה בבלוג שעוסק בתרגום. אומר מראש שכמה ממכריי מתרגמים בעבור ההוצאה. הוצאת זיקית היא הוצאה קטנה וחדשה שצוברת תאוצה בזמן האחרון עם השקת ספר ראשון ("פרנסוס על גלגלים" של כריסטופר מורלי, בתרגום יהונתן דיין). באתר שלהם, שאת הקישור אליו הבאתי כאן למעלה,  מצהירים מקימי ההוצאה, שירה חפר ואוריאל קון, על רצונם ליצור חוויה קהילתית, לפתח קטלוג של קלאסיקות מודרניות בעברית ו"להמציא חוקי משחק חדשים בזירת הספרות הישראלית". הם מציינים שמחיריהם יהיו אחידים. חשוב מאוד לציין שהם נותנים מקום של כבוד למתרגם ומעסיקים מתרגמים צעירים, דור חדש שמקבל הזדמנות נהדרת. את … להמשיך לקרוא זיקית

כמה מילים על למידת שפה

שלום לכם,   יותר מחודש לא פרסמתי פוסט. הסימסטר בעיצומו, העבודה מרובה ושלל תירוצים אחרים. אבל הנה כמה דברים שעלו בדעתי לאחרונה בנושא למידת שפה.   אומרים שאחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד שפה מדוברת היא צפייה בסרטים עם כתוביות שמתמללות את הסרט, לא מתרגמות אותו. ואני, כזה ילד טוב וממושמע, רכשתי לי כמה תקליטורים ספרתיים רב-תכליתיים (די-וי-די, יא מעאפנים) של סרטים בצרפתית כדי לשפר את הכישור הלקוי ביותר שלי בשפה הזאת – הבנת הנשמע. אני מתרגם פעיל מהשפה הצרפתית, קורא היטב, מייצר משפטים סבירים פחות או יותר, אבל להבין – זה כבר קשה. על קופסאות הסרטים שרכשתי כתוב במפורש "כתוביות … להמשיך לקרוא כמה מילים על למידת שפה

הלהקה הקשה-ביותר-לתרגום בעולם #2

בפוסט הקודם ב"אין מילים", כתבתי על משחקי מילים ועל הקושי המשעשע והייחודי שנובע ממשחק מילים מסוים מהסרט "The Pick of Destiny" של הלהקה הקומית Tenacious D. ביקשתי מכם להציע את הפתרונות שלכם לשורה הבאה שאומר קייל גאס לאחר שלקח שאכטה מהבאנג המדהים שלו: "Draws like a pencil" קיבלתי כמות יפה של הצעות משעשעות. אני חושב שהתרגיל הקטן הזה מדגים כמה כיף לתרגם (לפעמים. רוב הזמן. טוב, זה נפלא.) בדבר אחד אני בטוח: להצחיק יותר קשה מאשר לתרגם. במקום לנתח את ההצעות – לכל אחת יתרונות וחסרונות – אני אתן לכם לשפוט בעצמכם. תיהנו: חלק כמו תחת של תינוק עולה כמו … להמשיך לקרוא הלהקה הקשה-ביותר-לתרגום בעולם #2