השבוי הצרפתי – תרגום מפרסית

שלום לכולם,

הפוסט הזה הוא פוסט מעט חגיגי.

מתיחת פנים

לבלוג יש מראה חדש, ובעיקר לוגו חדש שעיצבה לי המאיירת הנפלאה הדר ראובן. את היצירות היפות והייחודיות שלה אתם יכולים לראות כאן, וגם שם.

תרגום קצר מפרסית

העליתי לאתר תרגום של סיפור איראני קצר, "השבוי הצרפתי" מאת סאדֶק הֶדָאיַת. תוכלו למצוא אותו כאן, או בקישור "תרגום קצר", שלמעלה.

מדובר בניסיון הראשון שלי לתרגם סיפור פרי עטו של הסופר הייחודי הזה. הדאית (1951-1903) הוא בעיני רבים גדול סופרי איראן המודרניים. הוא האיש שהביא דה-פקטו את הסגנון האירופי לספרות האיראנית והיווה חלק מרכזי במהפכה הספרותית שהתחוללה באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20. שהותו בבלגיה, ובעיקר בצרפת, השפיעה רבות על סגנון הכתיבה שלו; הוא אחד הראשונים ששילבו שפה דיבורית, יומיומית, בכתיבתו. הוא קרא לחידוש הספרות האיראנית וחקר פולקלור פרסי מחד, אבל עסק רבות בספרות אירופית מאידך: הוא תרגם מצרפתית וגרמנית, ואף העריץ את קפקא וכתב עליו. הרומן הידוע ביותר שלו הוא "הינשוף העיוור".

כרכים רבים נכתבו על האיש המרתק הזה, ובלתי אפשרי לסכם כאן את כל קורותיו. חשוב לציין, ולו רק בשביל הנופך הרומנטי, שהדאית היה דמות מיוסרת. הוא סיים את חייו בהתאבדות דרמטית בפריז. היה זה ניסיון ההתאבדות השני שלו.

על האתגר שבתרגום

הסיפור שתרגמתי, "השבוי הצרפתי", הוא סיפור פשוט, שכלל לא עוסק באיראן, והופיע בקובץ הסיפורים הראשון שפרסם הדאית לאחר חזרתו מפריז. למרות פשטותו של הסיפור, הפחים שהוא טומן למתרגם אינם מעטים. התחביר של הדאית אינו שגרתי. הסיפור כתוב כהעלאת זכרונות, ומחשבותיה של הדמות הראשית מקוטעות לעתים. הניגון הייחודי של המקור הפרסי קשה מאוד להעברה לעברית, ולעתים נאלצתי להוסיף, בלב כבד, איזו ו' החיבור, או נקודה לסיום משפט בטרם עת. למדתי שוב שהמתרגם עוסק בפשרות ופיצויים. המתרגם, מסתבר, הוא עורך דין.

בעיקר אני מקווה שיצא יפה. ושתיהנו.

לסיום, מכיוון שפרסום של תרגום, גם תרגום קצר, הוא אירוע מרגש, אודה לשני אנשים שעזרו לי (ולא רק במקרה הזה): אורה דנקנר, העורכת הנהדרת, שנתנה לי לא מעט הערות חכמות ומועילות. והמנחה שלי לתואר השני, ד"ר יוליה רובנוביץ', שעוזרת לי מאז תחילת הסמסטר האחרון למצוא את הידיים והרגליים בעולם הספרות האיראנית.

תומר

מודעות פרסומת

כמה מילים על למידת שפה

שלום לכם,

 

יותר מחודש לא פרסמתי פוסט. הסימסטר בעיצומו, העבודה מרובה ושלל תירוצים אחרים. אבל הנה כמה דברים שעלו בדעתי לאחרונה בנושא למידת שפה.

 

  1. אומרים שאחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד שפה מדוברת היא צפייה בסרטים עם כתוביות שמתמללות את הסרט, לא מתרגמות אותו. ואני, כזה ילד טוב וממושמע, רכשתי לי כמה תקליטורים ספרתיים רב-תכליתיים (די-וי-די, יא מעאפנים) של סרטים בצרפתית כדי לשפר את הכישור הלקוי ביותר שלי בשפה הזאת – הבנת הנשמע. אני מתרגם פעיל מהשפה הצרפתית, קורא היטב, מייצר משפטים סבירים פחות או יותר, אבל להבין – זה כבר קשה. על קופסאות הסרטים שרכשתי כתוב במפורש "כתוביות בעברית, צרפתית". שקר מוחלט של חברת ההפצה. לא אנקוב בשמה כאן, אפשר לשאול אותי באופן פרטי. העניין הזה תסכל אותי מאוד, ובכל זאת, שמחתי לראות שגם בעזרת כתוביות בעברית אני מבין בכלל לא רע את הנאמר. אמנם את ז'אן גאבּן ב-Deux Hommes Dans La Ville קשה יותר להבין מאשר את אלן דלון, ובכל זאת, החוויה הייתה מוצלחת. וגם הסרט מצוין.

  2. תרגמתי לאחרונה תקציר של מחזה שיועלה על-ידי להקה שוויצרית בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ב-26-27 בינואר. את כל התכתובת עם לקוחתי ניהלתי בצרפתית. אין לי הרבה הזדמנויות כאלה ושוב נהניתי מאוד מהשימוש בשפה. אבל לאחר שהגשתי את התרגום, כשכתבה לי הלקוחה Au plaisir de te rencontrer à Tel-Aviv, הבנתי שעוד קצת יותר מחודש אאלץ לדבר איתה פנים אל פנים, ואז היא תגלה שתומר המקצועי והנחמד, שאיתו היא כבר מתכתבת בלשון קרבה (te לעומת vous), הוא למעשה בבון גס רוח שלא מבין מילה ממה שהיא אומרת לו! כדאי שאמהר לראות עוד סרטים עם ז'אן גאבן.

  3. מה בעצם אני רוצה לומר: אפשר בהחלט להשתלט על שפה ברמה יפה גם בפרק זמן קצר. אני התחלתי ללמוד צרפתית לפני קצת יותר משנתיים. אני בהחלט לא יכול להתחזות לפריזאי אותנטי אבל אני מסוגל לקרוא ולהבין יפה מאוד ספרות וטקסטים מסוגים אחרים. במהלך לימודי התרגום שלי סיפרה המורה הנפלאה חנה לבנת שגם היא התחילה ללמוד צרפתית רק באוניברסיטה. היום היא חוקרת ומתרגמת מוכרת (היא מתרגמת גם מאנגלית וגרמנית). הדברים שלה מילאו אותי תקווה. אני חושב שזה מסר חשוב לכל מי שמעוניין לרכוש כישורים שימושיים בשפה חדשה: למדו, שננו מילים ובעיקר צרכו תכנים – ספרות, סרטים, פודקאסטים. השימוש בשפה חדשה מביא לסיפוק נהדר.

 

תומר

 

נ.ב.

לא תאמינו כמה פעמים, מאז שהוספתי מקלדת פרסית למחשב שלי, התחלתי להקליד בטעות בפרסית כשלמעשה רציתי לכתוב באנגלית. יותר קל ללמוד שפה חדשה מאשר לשנות הרגלים ישנים.