פוסטים דביקים

איך אתה יודע עברית?

לא פעם אני נאלץ להתנצל בפני חברים, מכרים, לקוחות פוטנציאליים: לא, אני לא מתרגם לאנגלית. או לצרפתית. אני לא מתרגם מעברית. אני מתרגם לעברית. הבדל של אות אחת קטנה. אני לא כועס, חלילה, יש הרבה מקצועות שאני עצמי מעולם לא התעמקתי בהם, מקצועות שאני לא מבין במה הם כרוכים. אז הנה, אנסה להסביר.  ההנחה הבסיסית לגבי מתרגמים היא שהם צריכים לשלוט בשפה הזרה שממנה הם מתרגמים. מי שעבד בתרגום מכיר את התגובות המתפעלות: "מאיפה האנגלית, מהטלוויזיה?". "סינית? מה, גרת שם?". והחביבה עליי: "אתה פרסי מהבית?" (הלוואי, אבל לא). ברור לחלוטין שמתרגמים חייבים להכיר היטב את השפה שהם מתרגמים ממנה. אם … להמשיך לקרוא איך אתה יודע עברית?

חצי פוסט קאמבק

אני שמח לחזור לפרסם בבלוג, גם אם אני עדיין לא מצליח לכתוב כאן באופן סדיר. מגוון עניינים אחרים ומשמחים מעסיקים אותי, והבלוג משלם את המחיר. אני מקווה שזה ישתנה בעתיד הנראה לעין. בינתיים, אני רוצה לפרסם קישורים לשני טורים קצרים בנושא שפה ותרגום שכתבתי עבור "אלכסון". בראשון אני מתלונן על ההרגל המעצבן לתקן טעויות בעברית תוך כדי שיחה. השני מדבר על תרגום של צורות נקבה "ניטרליות" מאנגלית. בקצרה: בארצות הברית מקובל כיום בעיתונות ובאקדמיה להשתמש בכינוי הגוף She כשרוצים לתת דוגמה גנרית. זהו הרגל שמקורו בסיבות של שוויון מגדרי. אני מנסה להסביר למה מסובך לתרגם את זה לעברית, ומה אפשר לעשות. אפשר … להמשיך לקרוא חצי פוסט קאמבק

העברית יוצאת לציד

שלום לכולם, אתגר מיוחד לחנוני לשון (וכן לחובבי לשון שאינם חנונים): אחת התופעות המשעשעות ביותר בשפה האנגלית היא שמות העצם המכונים collective nouns. אלה שמות המתייחסים לקבוצה של בעלי חיים ממין מסוים (לפי ויקיפדיה מדובר בשמות מעולם הציד, ושימו לב גם לערך המשעשע על ספר "סיינט אלבנס", שממנו מובאות חלק מהמילים האלה). אנחנו נתקלים בשמות האלה לראשונה בשיעורי אנגלית בבית הספר, וחלקם מוכרים היטב: a murder of crows ו-a school of fish, למשל. אבל בלינק לעמוד הוויקיפדיה הנ"ל תמצאו רשימה מורחבת שכוללת כמה שמות משעשעים (an army of Caterpillars) ואף תמוהים (a business of Flies). העברית הסתפקה עד היום בכמה שמות בסיסיים נפוצים … להמשיך לקרוא העברית יוצאת לציד

יומן תרגום: שיר היתוש

מכל בחינה שהיא, הקיץ הוא תקופה קשה עבורי. כמתרגם, החום הורס את היכולת שלי לשבת בשקט ולהתרכז – טיפת זיעה בודדה שנוזלת לאורך הגוף יכולה לגזול ממני את כל הריכוז; כג'ינג'י, אני צריך להיזהר מהשמש, אחרת אחזור הביתה מסיבוב בחוץ ואגלה שהפכתי לעגבניה צלויה; כתל אביבי, אני נאלץ להיצמד למזגן ולצבור חשבון חשמל עצום, אחרת אטבע בלחות. אולי זו הסיבה שבגללה מצאתי את עצמי מקשיב לא מעט ל-"Mosquito Song" של Queens of the Stone Age. בעיני זה שיר קיץ אלטרנטיבי שסוגר אלבום קיצי מבריק. ויש בו גם נחמה מסוימת, כזו שמקבלים כשיושבים בערב במרפסת עם בקבוק בירה. ועכשיו, כשהטמפרטורות מתחילות לעלות והיתושים עטים … להמשיך לקרוא יומן תרגום: שיר היתוש

מדפים עלובים שלי

ברגע של שעמום מצאתי את עצמי בוהה במדפי הספרים שבפינת העבודה שלי. השולחן, שעליו צג מחשב וערימה של ספרים וניירות שפעם בכמה חודשים אני עושה בה סדר, עומד בפינת החדר ומאחוריו חלון גדול שאני אף פעם לא פותח. מימין לו, במין כוך, תלויים שני מדפי עץ ועליהם ספרים, כרטיסי ביקור וחפיסות מאובקות של מיתרים לגיטרה. יש שם בעיקר ספרות מודרנית, ישראלית וזרה: הרבה עם עובד (מקיואן, שייבון, קובץ הסיפורים האחרון והנפלא של יהושע קנז), אבל לא רק: גם מורקמי, טושה גפלה וטרבאי, וכמה ספרים של "סמטאות". יש ספרי עיון שקראתי על ספרות פרסית מודרנית, וספרות פרסית שעוד לא קראתי (למרות שבקרוב … להמשיך לקרוא מדפים עלובים שלי

טיפים למתרגמים – פרויקט מיוחד

שבוע טוב, במסגרת פרויקט אינטר-בלוגי-תרגומי-חד-פעמי מפרסמים היום בלוגרי תרגום ישראלים (ובהם אני) את הטיפ שלהם למתרגמים, ומוסיפים טיפ של מתרגם נוסף לבחירתם. מעבר לטיפ שלי ושל האדם שבחרתי, תמצאו כאן בסוף קישורים לכל הפוסטים האחרים של המשתתפים בפרויקט. אז תיהנו. *** בחרתי לתת טיפ שמתאים לכל אחד, לא רק למתרגמים. ובכל זאת, הוא כן נוגע באופן מהותי לאהבתי למקצוע: לכו ללמוד שפה חדשה. לפני כמה שנים החלטתי ללמוד צרפתית כי… פשוט כי התחשק לי. השקעתי בלימודים בהתלהבות ותוך שנה הגעתי לרמת קריאה סבירה בטקסטים ספרותיים. נזכרתי אז שהקריאה בשפה חדשה היא תענוג גדול, וזאת אחת הסיבות לכך שהגעתי למקצוע; גיליתי מחדש כמה כיף להשתלט על שפה … להמשיך לקרוא טיפים למתרגמים – פרויקט מיוחד

הסיוט של כל מתרגם

שלום לכל הקוראים, בסוף השבוע הופיעה במוסף ספרים של "הארץ" ביקורת של מאיה פלדמן על הספר "לגעת" מאת אלכסי זנטנר, שבה היא מקדישה לא מעט תשומת לב לתרגום של רוני אמיר. היחס של פלדמן לתרגום הוא שלילי. בעיניה הספר אינו מוצלח במיוחד גם במקור, אך התרגום – אף על פי שהוא מהודק – פוגע בו אף יותר, בין היתר בגלל חוסר רגישות למשלב. לא קראתי את הספר, ועל כן אני לא יכול להביע את דעתי על התרגום, ובכל זאת הביקורת טלטלה אותי: הרי זה הסיוט הגדול ביותר של כל מתרגם, במיוחד בתחום הספרותי. אמנם ישנם מבקרי ספרות שמחמיאים לתרגום מוצלח, אבל … להמשיך לקרוא הסיוט של כל מתרגם