בעמוד הפייסבוק של הוצאת הכורסא התפרסם היום טקסט קצר שכתבתי על משימת התרגום של הספר "בשורות טובות" מאת טרי פראצ'ט וניל גיימן, ואני מדבר בו בין השאר על הקושי שבתרגום משחקי הלשון הרבים בספר. פראצ'ט הוא ניג'ס ידוע למתרגמים, כי ההומור שלו נטוע עמוק כל כך בשפה האנגלית ובתרבות האנגלית, שלפעמים צריך ממש להתפתל כדי להעביר אותו לעברית. אבל הסוד הוא לא לחשוף את המאמץ שבהתפתלות, ולשם כך צריך לפעמים לשכתב את ההומור ברוח המקור.
האמת היא שתרגום תמיד כרוך בשכתוב, אבל אם שכתוב נשמע לכם כמו התרחקות בוטה מהמקור, אתם טועים. מדובר בהכרח – אבל לא ברע הכרחי, כי אני לא חושב שמדובר בפשרה או בחטא למקור. בתרגום חשוב להבין מה חשוב. וב"בשורות טובות" חשוב מאוד להצחיק. אז כשאומנת השאול עשתורת מנסה לחנך את הילד וורלוק (לכאורה בנו של השטן) לדרכי הרוע ומלמדת אותו גרסאות זדוניות לשירי ילדים, החלטתי על התרחקות מושכלת מהמקור. כדי לשמור על מה שחשוב. הנה אחד השירים שהיא מלמדת אותו:
Oh, the grand old Duke of York
He had Ten Thousand Men
He Marched them Up To The Top of The Hill
And Crushed all the nations of the world and brought them
under the rule of Satan our master.
השיר הזה הוא שיבוש של שיר ילדים בריטי על דוכס יורק, שלא ממש הגיע למחוזותינו. ברור שמבחינת הרוב המכריע של הקוראים בארץ, לא יהיה מצחיק בכלל לקרוא שיבוש עברי של השיר הבריטי, פשוט כי המקור אינו מוכר. ככה נולד התרגום הבא. ולמרות שהוא לא תרגום צמוד של המילים המופיעות במקור, הוא כן שיבוש משעשע של שיר ילדים לחניך השטני – בדיוק כמו במקור:
לילה לילה מסתכלת הלבנה
בפרחים אשר הנצו בגינה
ואמרה היא לילדון, לך עקור אותם מיד
כדי שיהיה לך מקום לחפור קבר לכל החיות שהרגת היום
בשם השטן אדוננו
ובנימה זו: לילה טוב ומבורך לכולם!
נ.ב.
מומלץ לקרוא גם את הטקסט הנהדר שכתבה חמוטל לוין, עורכת התרגום.
tomerbenaharon.com 
כך עשיתי אף אני בתרגומי לשני ספרי “אליס” של לואיס קרול, שהכילו במקור פרודיות על שירים בריטיים שלימדו לילדים במאה ה-18, ואני גיירתי לשירים ולמשלים שמוכרים לקורא העברי (כולל רפרור לשיר של ביאליק – “ביום קיץ, יום חום” – שאני תוהה אם זיהו יותר מ-5 קוראים…)
נהדר! אפשר דוגמה? 🙂
זה הראשון, מפרק 2:
"לֵךְ אֶל נְמָלָה בַּצֵּל
וְשֵׁב אִתָּהּ בְּנַחַת
רְאֵה דְּרָכֶיהָ בְּיוֹם חַם
וְאַל תִּשְׁכַּח מִקְלַחַת!
כַּמָּה נֶחְמָד לָהּ שָׁם בַּקֵּן
לַחְגֹּג עִם חֲבֵרֶיהָ…
רַק הַצְּרָצַר עָיֵף, מִסְכֵּן –
זֶה אֶת הַלֵּב קוֹרֵעַ!"
וזה השני (ב”ארץ הפלאות”) עם הרפרור לביאליק – שיר שנקרא “מרק צבים” והכמו-צב (mock-turtle) שר אותו ברגש לאליס, בעידודו של הגריפון (שניהם מתוארים בספר כצמד סטלנים מזדקנים שהחליטו להסתלבט על אליס כהוגן):
“בְּיוֹם חֹרֶף, יוֹם קֹר, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ בְּלִי אוֹר
מְנַסָּה לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב הָאָפֹר,
מָה תְּבַקֵּשׁ לָהּ הַבֶּטֶן כְּמַרְפֵּא נֶחָמָה?
בּוֹא, מָרָק יְרַקְרַק, בְּצַלַּחַת חַמָּה!
בּוֹא, מָרָק יְרַקְרַק, בְּצַלַּחַת חַמָּה!
מָ-רָ–ק יְ-רַק-רַ—–ק!
מָ-רָ–ק יְ-רַק-רַ—–ק!
נֹא—-כַל כָּל הָ-עֶ—-רֶב
מָרָק יְרַקְרַק, יְרַקְרַק!
“וּבְהִתְעַנֵּג עַל מָרָק – מִי יַחְשֹׁק בְּדָגִים,
אוֹ בְּעוֹף, אוֹ בְּשַׂר צַיִד מִכָּל הַסּוּגִים?
הֵן נִתֵּן קֶרֶן פָּז בְּעַד מָנָה בִּשְׁנֵי מִיל
שֶׁל צַלַּחַת מָרָק יְרַקְרַק מַהְבִּיל!
שֶׁל צַלַּחַת מָרָק יְרַקְרַק מַהְבִּיל!
מָ-רָ–ק יְ-רַק-רַ—–ק!
מָ-רָ–ק יְ-רַק-רַ—–ק!
נֹא—-כַל כָּל הָ-עֶ—-רֶב
מָרָק יְרַקְרַק, יְרַקְרַק!”
פייר, בא לי מרק ירקרק! מקסים 🙂
איזה כיף! תודה ♥