יצורוני כל העולם!

השבוע נתקלתי במקרה בחלופה שהאקדמיה ללשון מציעה למילה 'מיקרואורגניזם'. "יצורון הוא יצור חד-תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה," כתוב באתר האקדמיה. "המילה יצורון כלולה במילון למונחי המיקרוביולוגיה שאושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1994)," הם מתעקשים. ובכן, חיפוש של המילה 'מיקרואורגניזם' בגוגל מעלה מעל 45,000 תוצאות. חיפוש של המילה 'יצורון' מעלה 9,880 תוצאות, אבל בעמוד התוצאות הראשון, רק הראשונה מתייחס למשמעות שהאקדמיה קבעה, והשאר ליצורונים חמודים שונים המופיעים באיורים, משחקי מחשב וכולי. חיפוש של שתי המילים יחד מעלה 1,460 תוצאות בלבד.

אני לא מתכוון ללעוג לאקדמיה על המונחים שהיא הוגה, אף על פי שכאן זה מאוד מתבקש; התחושה החמימה שהמילה 'יצורון' מעוררת בי, לא קשורה בכלל לבחילה שחיידק מסוגל לגרום לי. בנוסף, ברור לי שמילים רבות שנטבעו על-ידי האקדמיה מקובלות לחלוטין כיום (למשל, 'חייזר', שאומצה "מן הציבור"). מה שמעניין אותי הוא הבחירה – האם להשתמש במילה עברית או "לועזית"?

תחדישים זה עניין של רגש, ורגש הוא עניין של ביולוגיה.

סכנה – יצורון! תחדישים זה עניין של רגש, ורגש הוא עניין של ביולוגיה.

לדוגמה, השתמשתי כבר לא מעט פעמים בביטוי 'חברת הזנק' כתרגום ל-start-up. אין לי הסבר מחושב במיוחד לזה. קודם כול, זה תחדיש די מוצלח בעיני (וגם "תחדיש" בעצמה היא מילה לא רעה!). דבר שני, ואולי חשוב לא פחות – הביטוי "חברת הזנק" כבר פחות או יותר תפס בעיתונות הכלכלית. כמובן שצריך לשים לב לתזמון; אם אני מתרגם דיאלוג בין מתכנתים, סביר להניח שהם לא מדברים על חברת ההזנק שמשלמת להם עשרים וחמש אלף פלוס רכב, אלא על 'סטארט-אפ'.

בסופו של דבר, מה שחשוב הוא ההבנה של הקורא. אם אני אכתוב "צוותאות" בטקסט מדעי, כמעט אף אחד לא יבין שמדובר ב"סימביוזה". אם אני אכתוב "חברת הזנק", כנראה שיבינו אותי, ואולי לכל היותר יעקמו את האף. האם השימוש ב"חברת הזנק" על פני "סטארט-אפ" הקליל הוא ניסיון לכפות ביטוי חדש על העברית? אני לא חושב, אם כי בעצם אמירה זו יש בעייתיות אינהרנטית – הרי מישהו התחיל להשתמש איפשהו ב"חברת הזנק", כפה אותה על הקורא, ולאט לאט זה תפס. טוב, לאט מאוד, בכל זאת יש פחות מ-8,000 תוצאות ל"חברת הזנק" בגוגל. אבל לעומת "יצורון" אפשר להיות בטוח שכולן אכן קשורות לסטארט-אפים.

אז מה גורם לי, כמתרגם, כדובר עברית, לחשוב ש"חברת הזנק" זה ביטוי שסביר להשתמש בו? מה עושה את הביטוי הזה קולע יותר מאשר "יצורון" או "צוותאות" או אפילו "יעפת" המוכר יחסית (רק 4,570 תוצאות)? יש הצעות?

מעניין אותי גם השימוש במילים לועזיות שאינן תחדישים. מקרה שאני נתקל בו הרבה הוא "גלובלי" לעומת "עולמי". לכאורה יש פה תרגום כמעט ישיר. אז למה "התחממות גלובלית" נשמע כל כך טוב (כלומר, ברמה הלשונית), ו"התחממות עולמית" נשמע מוזר?

בהקשר הספציפי הזה, נדמה לי שהתכיפות שבה אנו שומעים "התחממות גלובלית" קיבעה בראשינו את הביטוי הזה, והניסיון לתרגם אותו ל"התחממות עולמית" פשוט לא עובד (אהמ, ויקיפדיה…). למילה "גלובלי" יש כוח ומשמעות מסוימת שלמילה "עולמי" אין. ייתכן ש"כלל-עולמי" הוא בכלל תרגום מתאים יותר ל-global. אנחנו מרגישים נוח לומר "קונגרס יהודי עולמי", אבל אם נאמר שבעיית האוזון היא בעיה "עולמית" זה לא יישמע מדויק וחזק כמו בעיה "כלל-עולמית" או "גלובלית". המילה "גלובלי" הופיעה בעברית בסדרת הקשרים שהקנה לה את הכוח הזה, והמילה "עולמי" הופיעה בהקשרים אחרים שמגבילים אותה. נושא איכות הסביבה הוא דוגמה בולטת לזה, אבל אני חושב שזה נכון להקשרים "כלל-עולמיים" רבים.

להקת ויתרתי: "ניו-יורק זה לא כאן / נייס זה לא בעברית"

לכן אני לא מסכים עם מי שאומר לי, "למה לא להשתמש ב'עולמי' פה?" ובכן, כי 'גלובלי' היא מילה עברית נרדפת, והניואנסים שלה אחרים. ויש דוגמאות נוספות ל"כמעטים" כאלה. למשל – רציונל/היגיון. במילון רב-מילים ניתנת דוגמת השימוש:  "קשה לי להבין את הרציונל בהצעה להטיל מס על רווחי הון בבורסה." נסו להחליך את 'רציונל" ב'היגיון'. כמובן שתבינו במה מדובר, אבל זה פשוט לא נשמע מדויק כמו 'רציונל', שגם היא כבר מזמן מילה עברית.

ומה דינו של היצורון? קשה לדעת, אבל ניסיוני בתרגום אומר לי שתחדישים מדעיים לא תופסים. חוקרים באקדמיה ורופאים בבתי החולים משתמשים כמעט אך ורק במינוח הלועזי. לא בטוח שצריך מילה מעוברתת ל'מיקרואורגניזם', אבל בואו נלך על זה. יש לכם הצעות לתחדיש? בינתיים פסלתי את 'קטני'.

שבוע מצוין!

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “יצורוני כל העולם!

  1. פוסט מעורר מחשבה. והנה אחת שעלתה בי: יכול להיות ששימוש במילים לועזיות עוזר לדוברי העברית להשלים מעט פערי אוצר מילים? ידוע שבעברית יש הרבה פחות מילים מאשר באנגלית, השפה השנייה של רוב הישראלים. דיברת על הניואסנים במשמעות המילים, כמו במילה "גלובלי" לעומת "עולמי". האם מבחינה סוציו- שפתית יש פה ניסיון להשלים את החסר ע"י השאלה משפה אחרת?
    מעניין!

    • פרצופון זה טוב, כי הוא אמור להיות חמוד!

      אגב, מילות אינטרנט זה בכלל עניין אחר. בדומה לז'רגון המדעי, זו תרבות שמבוססת על האנגלית, והנטייה להשתמש במינוח הזר הרבה יותר גדולה. כנראה שהייתי צריך להזכיר את זה בפוסט עצמו.

  2. אפשר עדיין להגיב על פוסט מדצמבר? : ) יופי של פוסט (ושל בלוג). בנוגע ל-global warming, יש מונח עברי שנמצא בשימוש נרחב, הוא פשוט צירוף סמיכות ולא תואר – "התחממות כדור הארץ".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s