שלום לכם,

אני כותב לראשונה בבלוג אחרי פגרה ארוכה מאוד שנבעה מעומס עבודה גדול. לאורך הקיץ הקדשתי את סופי השבוע לעריכת התרגום הראשונה שלי לספר בהוצאה ידועה, ובשבועיים שעברו מאז שגמרתי את העריכה, אני מקדיש כל רגע פנוי לבטלה מוחלטת. והנה סוף סוף אני מביא את עצמי לכתוב פוסט לאור אירוע משמח מאוד שקרה לי.

במהלך החגים התפרסם באלכסון תרגום שלי מפרסית לסיפור הקצר "האיש מגילאן" מאת בוזורג עלווי. את התרגום לסיפור המיוחד הזה הצלחתי להשלים בעזרת הרבה מאוד רצון טוב של כל מיני אנשים. למשל: פרופסור דוד ירושלמי, שהציע לי הצעה נדיבה מאוד – ללוות אותי באופן אישי בפרויקט. פרופסור ירושלמי עודד אותי לאורך סימסטר שלם של עבודה וייעץ לי בנוגע לאינספור פרטים לשוניים והיסטוריים בסיפור המורכב הזה; פרופסור ניצה בן ארי, ראש תוכנית לימודי התרגום, שהסכימה להכיר בפרויקט באופן רשמי במסגרת הלימודים; אורה דנקנר, שאותה שיחדתי כדי שתערוך את הסיפור. אורה הצליחה בענווה גדולה להתמודד עם טקסט שתורגם משפה שהיא לא מכירה. יש פה שתי נקודות חשובות. הראשונה – היא הייתה מסכימה לעזור לי גם בלי שוחד. השנייה – המשימה שלה הייתה קשה ביותר. מחד גיסא, היא לא התיימרה להבין את שפת המקור ונזהרה מאוד בכל השינויים שלה. מאידך גיסא, היא הצליחה לזהות בעקיפין כמה טעויות הבנה שלי רק בזכות שאלות חדות שהיא העלתה לגבי משפטים חשודים בתרגום. השאלות האלה כפו עליי לחזור למקור ולבדוק את עצמי; לבסוף, המנחה שלי ללימודי פרסית ותרבות איראן, דוקטור יוליה רובנוביץ' מהאוניברסיטה העברית, שעזרה לי לא מעט עם כמה פרטים טכניים ומלווה אותי בתרגומים חדשים מפרסית, שגם עליהם אני מזיע.

בסוף הסיפור מופיעים מעט פרטים עליו ועל המחבר. הסיפור מצליח, לדעתי המשוחדת, לתפוס בצורה נפלאה ונוראה רגע קשה בהיסטוריה של מחוז גילאן באיראן. למחוז הזה הייתה מערכת יחסים מסוכסכת מאוד עם השאה בתקופת התרחשותו של הסיפור, שנות הארבעים של המאה העשרים.

אם יהיו למישהו שאלות נוספות על הסיפור, אשמח לענות פה בתגובות או בפנייה פרטית דרך טופס יצירת הקשר של הבלוג.

הנה הקישור לסיפור.

קריאה מהנה,

תומר