ראיון עם סיון בלסלב

שלום לכם,

בשנה האחרונה יש פריחה קטנה של תרגומי ספרות פרסית לעברית, ואולי רק התחלה של פריחה. על התרגומים של אורלי נוי, שראו אור ב"עם עובד" וב"חרגול" כבר כתבתי בבלוג. לאחרונה הזדמן לי לפגוש את סיון בלסלב באירוע שעסק בשירה פרסית. סיון תרגמה ספר משיריה של פֹרוּע' פָרֹחְ'זָאד, מהמשוררות המודרניות הנועזות ביותר של איראן, ספר בשם "לידה אחרת" (הוצאת קשב, 2012). ביקשתי ממנה לענות על כמה שאלות לגבי הספר ובכלל.

לפני הראיון, הנה קישורים לכמה שירים בתרגומה של סיון (הייתי שמח להציגם בבלוג, אבל הפורמט הטכני לא מאפשר לי לעשות זאת בחינניות):

מְאַהֲבִי

זוג

סיון, ספרי לנו קצת על עצמך.

אני ילידת 1982, גרה בתל אביב וכותבת עכשיו את עבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' דוד מנשרי ופרופ' בילי מלמן. המחקר שלי עוסק בדימויים, אידיאלים ופרקטיקות של גבריות באיראן בין השנים 1870-1940 ובקשר שלהם לתהליכים היסטוריים שאירעו במדינה.

ועל פרוע' פרוח'זאד.

פרוח'זאד נולדה בטהראן בשנת 1935, למשפחה מן המעמד הבינוני, אחת משבעה ילדים. אביה היה איש צבא ונראה כי היחסים ביניהם לא היו קרובים. פרוח'זאד למדה בבית ספר עד גיל 14 ולאחר מכן עברה לבית ספר מקצועי שם למדה תפירה וציור. בגיל 16 התחתנה עם קרוב משפחה, פרוויז שאפור, שהיה מבוגר ממנה בהרבה, סאטיריקן וקריקטוריסט במקצועו. לאחר שנתיים נולד להם בנם המשותף – כמיאר. שלוש שנים לאחר מכן הם התגרשו ופרוח'זאד נאלצה לוותר על המשמורת על בנה ויותר לא עמדה איתו בקשר. בעקבות הגירושין פרוח'זאד לקתה בהתמוטטות עצבים והתאשפזה. בשנת 1952 יצא לאור ספר שיריה הראשון, ובנוסף היא פרסמה שירים בכתבי עת ספרותיים. בשנת 1956 התפרסם ספר שיריה השני ובשנת 1958 השלישי. זו גם השנה בה היא התחילה לעבוד באולפן הסרטים של הקולנוען והיוצר החשוב אבראהים גולסתאן, ובה התחיל הרומן שלהם, שעתיד להמשך עד מותה. בשנת 1963 יצא לאקרנים סרט בבימויה – "הבית שחור" על מושבת מצורעים באיראן. במהלך העבודה על הסרט, פרוח'זאד אימצה את אחד מילדי המושבה. באותה שנה גם התפרסם הספר "לידה אחרת", המוקדש לגולסתאן. בפברואר 1967 פרוח'זאד נהרגה בתאונת דרכים והיא בת 32 בלבד. לאחר מותה התפרסם ספרה האחרון "הבה נאמין בראשית העונה הקרה". במהלך השנים היא ערכה מספר ביקורים ארוכים באירופה, תרגמה שירה אירופית לפרסית והייתה מעורבת בכמה הפקות אמנותיות. היא זכתה להכרה ולהצלחה באיראן, וסרטה זכה גם בפרסים בינלאומיים. עם זאת, אורח חייה, כתיבתה הסוערת והחושנית והרומן שלה עם גולסתאן הנשוי הביאו לביקורת קשה מצד החברה האיראנית, שעוד הייתה שמרנית ופטריארכלית ברובה. כיום, פרוח'זאד היא אייקון פמיניסטי ותרבותי באיראן, על אף ששירתה אסורה לפרסום ברפובליקה האסלאמית. היא נחשבת לאחת מפורצות הדרך החשובות בשירה האיראנית המודרנית, הן בשל סגנונה והן בשל קולה הנשי והייחודי בספרות התקופה. אחד הדברים שהבהירו לי עד כמה דמותה הפכה לסמל וכמעט למיתוס היה היחס של יוצאי איראן בישראל אליה ואל שירתה, אליו נחשפתי לאחר פרסום הספר. נראה כי פרוח'זאד מעוררת אצלם קשר רגשי עמוק, אישי כמעט, וכי יש לא מעט תיאוריות ואמונות בקשר להיבטים שונים של חייה. יהיה מי שיטען כי היא התחתנה עם שאפור מתוך אהבה ועל אף התנגדות משפחתה ויהיה מי שיטען כי היא חותנה על ידי המשפחה, יהיה מי שיטען כי התאונה בה נהרגה הייתה למעשה התאבדות, ויהיה מי שיטען שיש חשד כי מדובר בחיסול, בעוד אחרים יאמרו שהיא סטתה מן הדרך מכיוון שעמדה להתנגש באוטובוס שהסיע ילדים.

איך תאפייני את עבודתה של פרוח'זאד?

"לידה אחרת", משיריה של פרוע' פרוח'זאד. מפרסית: סיוון בלסלב.

"לידה אחרת", משיריה של פרוע' פרוח'זאד. מפרסית: סיון בלסלב.

שיריה של פרוח'זאד מתאפיינים בחושניות סוערת וצבעונית. היא רחוקה מאוד מן המינימליזם והאיפוק המודרניסטיים. היא כותבת בעוצמות של פאתוס ורגש בלתי מתנצלים ועושה שימוש בחומרים אישיים, בטבע ובנופים ואובייקטים איראניים במובהק. עם זאת, היא רחוקה מלהתמקד רק בנושאים שניתן לחשוב עליהם כעל "נשיים" – נושאים של אהבה, נכזבת או ממומשת, של בית או אמהות, אם כי לאלה מקום נכבד בין שיריה. היא כותבת גם שירה שיש בה ביקורת חברתית ופוליטית, שירת טבע ועוד. בראשית דרכה כתבה פרוח'זאד בעיקר בחרוז ובמשקל, המאפיינים את השירה הפרסית הקלאסית, אך בשני ספריה האחרונים פרצה את המסגרת הסגנונית הזו וכתבה בחרוז חופשי, בטורים בעלי אורך משתנה, בשפה ספרותית וגם מעט במדוברת.

האם את חושבת שבשירה של פרוח'זאד יש ערך מעבר להיותה מורדת במוסכמות מסוימות באיראן? האם אפשר לנתק את הדברים זה מזה?

לשירה של פרוח'זאד יש ערך בעיקר בהיותה שירה מצוינת, בקנה מידה עולמי. אני חושבת שיש ערך גדול בחשיפה של הקוראים הישראלים למגוון רחב של שירה מתורגמת, בסגנונות שונים וממקומות שונים ורחוקים בעולם. זו בדיוק התפיסה של הוצאת "קשב", שהמו"ל שלה – רפי וייכרט – הוא זה שבזכותו הספר ראה אור בעברית, ושעזר לי רבות בעריכת השירים. בהקשר הזה, לדעתי החשיבות גדולה אף יותר כשמדובר באיראן – מדינה שרבים מבין הישראלים נתקלים רק בדימוי התקשורתי שלה שכולל איאתוללות, פצצות אטום ונשים מכוסות צ'אדור. חשוב לזכור ולהכיר את התרבות העשירה והמרתקת של המדינה הזו, שהתקיימה עוד הרבה לפני המהפכה האסלאמית ומתקיימת גם כיום, בגלוי ובמחתרת. וגם למרדנות של פרוח'זאד יש חשיבות – כדי שנוכל לראות איך משוררת כותבת לא רק תחת דיכוי פטריארכלי, אלא גם בתקופה של שלטון אוטוקרטי ושל משטרה חשאית ודיכוי פוליטי. עם זאת, אני חושבת שהשירה של פרוח'זאד ראויה מספיק לפרסום בזכות עצמה, גם אם לא הייתה לה החשיבות הפוליטית והחברתית הזו.

תוכלי לספר אילו משוררים לא איראניים את אוהבת, ואם את מזהה קווי דמיון ביניהם לבין פרוח'זאד, או מזהה השפעות של שירה, אירופית למשל, או אפילו ישראלית, על העבודה שלה?

רשימה חלקית של המשוררים האהובים עלי: דן פגיס, לאה גולדברג, אברהם חלפי, חזי לסקלי, גבריאל פרייל ונתן וסרמן בעבריים. ויסלבה שימבורסקה, טהא מחמד עלי, חוליו לימסארס וסירקה טורקה בשפות אחרות. האמת היא שככלל, סגנון השירה האהוב עלי הוא בדרך כלל די רחוק משירתה של פרוח'זאד. אני אוהבת הרבה פעמים שירים קצרים, מינוריים, שכלתניים והיא כותבת בצורה הפוכה לגמרי. אבל בכל זאת הצלחתי להתחבר ולאהוב את שירתה, דווקא בגלל השוני. אני לא מכירה את כתיבתה ואת ההשפעות האפשריות עליה, אבל מניחה שהיו כאלה, הרבה השפעות מקומיות וגם זרות.

תרגום שירה הוא אתגר גדול. האם התנסית בו בעבר?

האמת שלא, אולי לעתים רחוקות, בסדנאות שירה או בדומה לכך. האמת היא שאהבת התרגום החלה אצלי עוד מגיל צעיר, וכבר בתיכון השתתפתי במגמת תרגום ונבחנתי בבחינת בגרות בתרגום – מאנגלית לעברית. מה שהועיל הוא הרקע שלי בשירה, בעיקר כקוראת שירה וגם מעט ככותבת.

מה הרקע שלך בפרסית?

שיר מאת פרוח'זאד. מפרסית: סיוון בלסלב

שיר מאת פרוח'זאד. מפרסית: סיון בלסלב

לצערי הרב אין לי רקע בפרסית מהבית ואין לי קשר משפחתי לאיראן. התחלתי ללמוד פרסית באוניברסיטה, מכיוון שידעתי שארצה לחקור את איראן. מורה נפלאה לפרסית – שילה מוסאי – שהפכה גם לחברה טובה, היא זו שדחפה אותי לתרגם את פרוח'זאד וגם עזרה לי במלאכת התרגום.

כשמתרגם מאנגלית, למשל, ניגש לעבודה, הוא מגובה בשנים רבות של עשייה בתחום, מקורות רבים ושפע של מידע באינטרנט. בפרסית כמות המקורות והמילונים קטנה יותר, וכמעט שלא תורגמה ספרות פרסית לעברית. האם חשת בקושי הזה? במה ובמי נעזרת?

בהחלט היה קושי – ובמיוחד בשלבי התרגום הראשונים, לפני שרכשתי לי מילון ראוי. עכשיו כבר יש לי את המילון הפרסי-אנגלי של אריאנפור בארבעה כרכים, למרות שגם הוא לא תמיד מספיק. אני נעזרת מדי פעם באינטרנט כדי לחפש ביטויים ספציפיים. נעזרתי בעיקר באנשים – בשילה ובפרופ' דוד ירושלמי שעברו איתי על התרגום וכן בתרגומים לאנגלית של שירת פרוח'זאד. יש גם קשיים ספציפיים בתרגום מפרסית שאף מילון לא יכול לפתור. לדוגמא – בפרסית אין זכר ונקבה בפעלים, בתארים ובמילות גוף (בדומה לאנגלית) ופעמים רבות קשה להבין אם לדוגמה, כשהמשוררת משתמשת בגוף שני יחיד היא פונה אל עצמה או אל הקורא. כפל המשמעות הפוטנציאלי הזה הוא בעצמו כלי בשירה הפרסית, אבל בתרגום לעברית אני כמתרגמת מחויבת להחליט בין שתי האפשרויות. אתגרים נוספים הם הנטייה של פרוח'זאד לכתוב בשרשראות די ארוכות של סמיכויות ושמות תואר, שלא תמיד ניתן להבין למה הם מתייחסים, או אופן היידוע בפרסית, שכביכול הוא ברור ופשוט, אלא שבשירה אפשר לשחק איתו או פשוט להתעלם ממנו.

אילו סופרים או משוררים איראניים מודרניים תמליצי להוצאות לאור לתרגם?

המשורר החשוב ביותר בשירה הפרסית המודרנית הוא כנראה נימא יושיג', שנחשב לאבי המודרנה בשירה הפרסית. בין יורשיו נמנים בנוסף על פרוח'זאד משוררים כמהדי אח'ואן סאלס, סוהראב ספאהרי ואחמד שאמלו. משוררת חשובה נוספת היא סימין בהבהאני שהייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל. ישנם גם מספר משוררים גולים שכותבים בפרסית כגון פרתו נורי-עלי ומג'יד נפיסי, והלוואי שנזכה לקרוא עוד תרגומים רבים מן השפה.

איפה אפשר לרכוש את ״לידה אחרת״ והאם צפויים לנו תרגומים נוספים ממך?

הספר הופץ ברשתות הספרים הגדולות, אבל אני חושבת שבהן דווקא יהיה לא פשוט למצוא אותו, מכיוון שהחנויות נוטות לקנות עותק אחד בלבד ולא לחדש את המלאי. חנויות ספרים עצמאיות כמו "סיפור פשוט" ו"תולעת ספרים" בת"א ו"אדרבא" בירושלים מחזיקות במלאי מספר גדול יותר של עותקים. אפשר לקנות גם דרך האתר של הוצאת "קשב" או דרך אתר "אינדיבוק".

הספר האחרון של פרוח'זאד "הבה נאמין בראשית העונה הקרה" מצוי עכשיו בשלבי עריכה ויצא לאור ככל הנראה בשנה הבאה בהוצאת "קשב". השאיפה שלי היא לפרסם לאחר מכן קובץ של משורר איראני גולה שחי היום בארה"ב – עבאס צפארי, שכותב בסגנון שונה מאוד מפרוח'זאד, אבל מוצלח ביותר.

תודה לסיון, ולכם שהתעניינתם. אפשר לקרוא שירים נוספים מתוך "לידה אחרת" בקישור הזה (חפשו את "פועם 27") ובקישור הזה, ובזה.

תומר

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ראיון עם סיון בלסלב

  1. פינגבק: עוגת אהבה פרסית | חוג הקוטב הצפוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s