שלום,
לכל מי שלא מכיר את Grammar Girl, או בשמה האמתי, מיניון פוגארטי, היא מעין סטארית של דקדוק בארצות הברית. יש לה בלוג ופודקאסט חביבים ביותר (וגם כמה ספרים) על סוגיות שונות של דקדוק באנגלית, שמיועדים בעיקר למי שמעוניין לכתוב בצורה יפה ורהוטה יותר.
השבוע היא אירחה את ניל ויטמן (אורח קבוע בבלוג שלה) שכתב פוסט על שימוש בזמן הווה בתיאור זמן עבר באנגלית. בקצרה: הצורה התקינה לתאר רצף פעולות בעבר באנגלית היא להישאר בעבר. אבל.
שתי דוגמאות:
She told me that she went home
The girl who was next to me was named Stephanie
אלה הצורות ה"תקינות" ביותר לכתוב את המשפטים האלה באנגלית (אני שם את המילה "תקינוֹת" במרכאות כי מה בין תקינוּת להעברת מסר ברור. מה נהיר יותר: "אנא ממך, הזז את רכבך מהנתיב", או "אני יכסח אותך אם 'תה לא מזיז ת'אוטו שלך תוך שני רגע". כן כן, דוגמה פופוליסטית). אבל כשמדובר בתיאור מצב (השם שלה הוא…), ולא בפעולה (היא הולכת הביתה…), השארת הפועל בעבר עלולה להשתמע כאילו המצב כבר אינו כמתואר. כלומר – השם שלה כבר אינו סטפאני. ולכן לפעמים עדיף להקריב את התקינות על מזבח הבהירות ולכתוב: The girl who was next to me is named Stephanie. מעטים דוברי האנגלית שירימו גבה.
הפוסט הזה הזכיר לי את אחד השיעורים שנחרטו בי בלימודי התרגום באוניברסיטת תל אביב, והוא עוסק באופן הנכון ביותר להתמודד עם תרגום תיאור מצב בעבר מאנגלית לעברית. She told me that she loved me יש לתרגם: "היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי". כלומר, הפעולה השנייה בהווה. מדוע בעברית לא נשאיר אותה בעבר? כי אם נכתוב: "היא אמרה לי שהיא אהבה אותי", ישתמע שהיא כבר לא אוהבת אותי. בתרגום הראשון שהצגתי, נשמור על המשמעות המקורית: היא סיפרה לי שהיא אוהבת אותי נכון לאותו רגע שבו התקיימה השיחה.
הבהרה קטנה: מדוע באנגלית משאירים את המילה בעבר? כיוון שיש באנגלית זמן דקדוקי שלא קיים בעברית: Past Perfect. אם דובר האנגלית היה מציין שמישהי אמרה לו: She told me that she had loved me. היה עלינו לתרגם: "היא אמרה לי שהיא אהבה אותי (ועכשיו כבר לא)".
בפוסט שהזכרתי כאן מרחיב ויטמן מעט על מה ש"משתמע" מעבר למילים. לא בצורה מעמיקה, כמובן, ובכל זאת הצצה נחמדה לתחום הפרגמטיקה, אחד התחומים המעניינים יותר בבלשנות, לטעמי.להתראות בינתיים,
תומר
נ.ב.
תודה לברק מהבלוג http://cafebezol.com/ ולניצן לפידות על העזרה בפוסט הזה, שבמקור היו בו כמה טעויות שהם עזרו לי לתקן.
אני לא לגמרי מסכימה עם התרגום של she told me that she went home ל"היא אמרה לי שהיא הולכת הביתה" – המשפט שהייתי מתרגמת כך הוא she told me that she was going home. הבחירה במילה went בהקשר הזה נראית לי דווקא כן מרמזת על פעולה שהסתיימה – היינו "הלכה הביתה".
הדוגמה המובהקת למה שהפוסט מדבר עליו (דוגמה שניצה בן ארי נותנת) היא: she told me that she loved me, שאיננו מיתרגם ל"היא אמרה לי שהיא אהבה אותי" אלא ל"היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי" (וכאן – יחי ההבדל!).
נכון!
ואת she told me that she loved me גוגל טרנסלייט מתרגמים נכון 🙂
אבל תבדקו את She told me that she had loved me:)
האמת שבדקתי, וזה גם בסדר לדעתי, כי רוב הסיכויים שזה כן תופס להווה (תעשה גוגל על זה ותראה) She told me that she had loved me from the first moment she saw me, זה בעצם התאמת זמנים של present perfect ולא של present simple, אם אני חושבת. ובעברית היינו עדיין אומרים את זה בהווה
הי ניצן, את צודקת לגמרי. הבטתי שוב בדוגמאות שלי, ואני אתקן ואשתמש בדוגמה שלך בהקדם.
כן, אבל זה באותה מידה היה יכול להיות She told me that she had loved me before I changed.
יש הרבה אפשרויות, וזה באמת קצת "לא פייר" לבחון את זה בסביבה נייטרלית, מחוץ להקשר.