שלום ולהתראות

שלום לכם מדיז'ון שבצרפת,

 

השהות כאן, במסגרת חודש לימודים באוניברסיטת בורגון, מוכיחה לי ששיחה בשפה הצרפתית היא לא רק עניין לשוני, היא עניין תרבותי. אני בהחלט מסוגל לקחת ספר ולהבין יפה מאוד את כוונת הסופר והדמויות שלו, אבל קריאה ודיבור הם לא אותו הדבר.

 

אני פוגש בדיז'ון אנשים מכל העולם. אחת מהם היא ואלרי, אוקראינית שהגיעה לשפר את שליטתה בצרפתית לקראת לימודים מתקדמים בפאריס. ואלרי לומדת איתי ברמה 7 (הגבוהה מבין רמות הלימוד) ואני מקנא ביכולות השיחה שלה. נדרשים כישורי שפה טובים מאוד כדי ללמוד באוניברסיטה בצרפת. באחד הימים, לאחר ארוחת צהריים משותפת של כמה אנשים, נפרדתי ממנה בברכת au revoir פשוטה. התגובה של ואלרי? "אה, אין לנו שיעור ביחד עוד חצי שעה?" נדרש לי רגע כדי להבין מה בדיוק קורה. למה היא הסיקה מברכת "להתראות" בסיסית שאנחנו לא נתראה בזמן הקרוב? התעשתתי לאחר רגע ושיניתי במבוכה את הברכה שלי ל-à bientôt, ברכת פרידה נוספת שמשמשת את הדובר כשברור לו שהוא עומד להיפגש עם הנמען שוב בזמן הקרוב. בתגובה הנהנה ואלרי ופנתה בשמחה לדרכה.

הקמפוס של אוניברסיטת בורגון.

מגורי התלמידים באוניברסיטת בורגון. סכנה לשונית אורבת בירוק הירוק הזה.

 

התקרית הזאת גרמה לי לחשוב על הניואנסים השונים של מילות הפרידה בצרפתית. בעברית אנחנו משתמשים כמעט ללא הבחנה ב"להתראות", "ביי ביי", ואפילו "צ'או". לא קיים ביטוי אידיומטי מוגדר להבעת משמעות של "נתראה מעט מאוחר יותר, אולי רק בערב או מחר, אבל במועד שידוע לשנינו". אני יכול לדמיין את עצמי אומר לחבר "נתראה בערב" לאחר שקבענו להיפגש, אבל זה ביטוי שנתפר באופן ספציפי לנסיבות. בצרפתית, למשל, קל מאוד לומר à demain, כלומר "נתראה מחר". זה בהחלט לא ביטוי מילוני אבל עדיין מקובע מאוד בשפה. כל השילובים של à עם ציון זמן הם מאוד נפוצים. למשל, בסוף השבוע אמרה לי המורה à lundi, נתראה ביום שני. נוסיף גם את à tout à l'heure הקליל (נהגה "א-טו-טה-לור", פחות או יותר) שמשמעותו גם היא "נתראה עוד מעט" (אבל אולי אפילו ממש עוד כמה דקות), ואת adieu הדרמטי ו-salut הבלתי מחייב. המון דרכים לומר "יאללה ביי".

 

אם תרצו לשלוט בביטויים השונים בעת דיבור, שהות של כמה חודשים במדינה דוברת צרפתית תעשה לכם סדר בראש. קשב מינימלי לסביבה יאפשר לכם להפנים את הניואנסים השונים. אבל מה קורה בתרגום של טקסט ספרותי? מתרגם מצוין שואף לשמר כמה שיותר מאופיו של הטקסט המקורי מבלי ליצור טקסט מגושם בשפת היעד, במקרה שלי – עברית. למשמע עושר האפשרויות בצרפתית אני מתמלא חרדה. אם דמות של בחור צרפתי צעיר, למשל, אומרת au revoir לחבר, בתשעים ותשע אחוז מהמקרים אני אתרגם את זה כ"להתראות" או "ביי" בלי למצמץ. אבל מה קורה עם à tout à l'heure? האם המקבילה העברית של אותו צרפתי תאמר "נתראה ממש עוד מעט"? סביר להניח שלא. יהיה מוזר מאוד לקרוא תרגום לספר צרפתי שלכל אורכו נפרדות הדמויות זו מזו ב"נתראה בערב", "עד מחר", ו"טוב, אז עוד כמה דקות". אלו ביטויים שעולים בעברית רק בהקשר מסוים מאוד של שיחה. מה לגבי "ביי"? כאן איבדנו לחלוטין את הניואנס של הביטוי. כן – אני מסכים, מה זה משנה, זה סך הכול ביטוי של פרידה. וכן – האוזן (או העין) העברית לא מחפשת כל כך את הבדלי הניואנס האלה. הם לא חסרים לקורא העברי. אבל.

 

אבל מדובר בדוגמה מצוינת ופשוטה לאופן שבו בא לידי ביטוי שוני תרבותי בשפה. אם מטען תרבותי מסוים הולך לאיבוד במעבר הפשוט של מילות פרידה בין צרפתית לעברית, רק חשבו על כל החוסרים האחרים בספר מתורגם, חוסרים שאתם בכלל לא מודעים אליהם. דוגמה קלאסית היא פניות הקרבה והכבוד בצרפתית. דוברי צרפתית פונים לאדם שאינו קרוב אליהם בלשון "אתם". זה עניין תרבותי חשוב. יש גם פעלים שמשמעותם "לפנות בצורת קרבה" ו"לפנות בצורת כבוד". בתרגום המקורי לעברית של הספר "חרדתו של המלך סלומון" (רומן גארי), של אביטל ענבר, מופיע המשפט הבא, שמתייחס למערכת היחסים בין המלך סלומון, איש מבוגר, לז'אן, גיבור הספר הצעיר: "יש רגעים שהוא מדבר אתי בלשון-אתה ויש רגעים שהוא מדבר אתי בלשון-אתם"* (עמוד 122, אליבא ד-Google Books). במקור נעשה כאן שימוש בפעלים המיוחדים שהזכרתי. בעברית, הבעיה העיקרית של המתרגם אינה מציאת ניסוח אלגנטי, אלא שלאורך כל הספר, עד לאותה נקודה, לא בא לידי ביטוי ההבדל הזה בפניות. כלומר התרגום, שלא באשמתו, חושף כאן חוסר מסוים של הקורא העברי בהבנת מערכת היחסים בין שתי הדמויות. התרגום החדש משנת 2010, של ניר רצ'קובסקי, לא קיים באינטרנט, ואם למישהו יש גישה אליו אשמח לשמוע איך תרגם ניר את אותו קטע. למקרה שנשמרה חלוקת הפרקים המקורית – בצרפתית זה פרק 24.

 

אגב, ישראלית נוספת שלומדת איתי בדיז'ון, גלי, סיפרה לי על בחור אוסטרלי שלמד צרפתית ברמה גבוהה פה בקמפוס. הוא נהג להפרד ממנה כל יום ב-à demain. אבל ביום האחרון לשהות שלו כאן, הוא נפרד ממנה פעם אחרונה ב-au revoir ("להתראות" שלא מביע כוונה לפגישה חוזרת). הוכחה פשוטה ונהדרת לכך שהשימושים השונים האלה מושרשים אצל אנשים ששולטים בשפה המדוברת. ישראלים – הזהרו לא לבטל פגישות חשובות בצרפת במחי או רבואר!

 

אם אתם מכירים מקרים דומים של מילות פרידה מוזרות בשפות נוספות, או שביצעתם טעות "תרבותית" בשימוש שלכם בשפה זרה, תכתבו לי בתגובה או באופן אישי. ובינתיים – à bientôt. נדמה לי. עד הפוסט הבא.

 

תומר

 

* למי שמעוניין במקור הצרפתי: "Il y a des moments où il me tutoie et des moments où il me vouvoie". הבלטתי את הפעלים שמתייחסים לפניית קרבה ופניית כבוד. שם הספר בצרפתית: L'angoisse du Roi Salomon.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “שלום ולהתראות

  1. מגניב! מעניין מה גורם לחברה מסוימת לפתח ניואנסים שפתיים לגבי פרידות ולחברה אחרת לא. אולי המרחקים שהפרידו בין מקומות יישוב לאורך ההיסטוריה של השפה? סתם השערה פרועה.
    למיטב ידיעתי, גם בגרמנית שגורה מאד התבנית "עד *מועד*". בעברית זה נשמע מאד מאולץ / מתורגם להגיד "עד הערב" ללא כל מילת פרידה נוספת.

    • רומנטית ועובדים קשה מאוד בשבילה. בנוסף, גופי השפה הרשמיים בצרפת מגינים בחירוף נפש על הצרפתית מפני התקפה דמיונית שהם חושבים שמתנהלת נגדה (בגלל חדירת מילים אנגליות, קיצורים אינטרנטיים וכו׳). מבחינתם, המורכבות של השפה היא הרומנטיקה שבה.

  2. תגובות משעשעות 🙂
    חברים, "רומנטית" משמעו שמקורה בשפה הלטינית, שדוברה ברומא (ומכאן המונח "רומנטי"). אין לכך קשר ל"רומנטיקה" במובן היומיומי… ולראיה, באנגלית אומרים romance language ולא romantic language.

    לגופו של עניין – אין ספק שתרגום ניואנסים תרבותיים הוא אחד האתגרים הגדולים של המתרגם. התנסיתי בזה קצת באוניברסיטה כשתרגמנו מצרפתית לאנגלית ומאנגלית לצרפתית… לא קל! אבל אחרי התנסות כזו, כל פעם שקוראים כתבה מתורגמת ב"הארץ" (ובלי עין הרע, לא חסרות כאלה) רואים איך מתרגמים לא מנוסים מפספסים משמעויות חשובות מאוד בגלל חוסר-בקיאות בשפה ובתרבות שמהן הם מתרגמים.

    • תודה על התגובה. אני חושב שאת/ה מתכוון לשפה רומאנית, לא? אני אף פעם לא הייתי בקיא במינוח מהסוג הזה:)
      ובכל מקרה – אכן, קל מאוד לפספס משמעויות בתרגום. אני חושב שמתרגם ספרותי טוב יהנה, מחד, מהעיסוק האובססיבי במציאת הפתרון הטוב ביותר לבעיות כאלה, ומאידך עלול לאבד זמן רב (ואף את הצפון!)

  3. דוגמאות מערבית-עברית:
    כשעברתי לגור ביפו בגיל 18, הזמנתי חברה דוברת עברית לבוא אתי לנמל ולצפות בציידים, היא הופתעה ושאלה אותי מה יש לצוד בנמל ואני אמרתי "דגים, אלא מה". בערבית אין הבחנה בין ציד לדייג, לשניהם קוראים "صياد" (צייד, בתעתיק עברי) ומציינים איזה חיה הוא צד. דווקא כשאומרים צייד מבלי לפרט את מין הקורבנות שלו ההנחה היא שמדובר בציד דגים (כלומר דייג), כנראה בגלל שאין תרבות ציד של חיות אחרות באזור.

    עוד ביפו, עמדתי ליד חבר דובר עברית אחר בזמן שהוא שוחח בטלפון עם חניך דובר ערבית, פתאום הייתה לו הבעת בלבול והוא שאל אותי מה זה "שניות" בערבית ואמרתי לו שאין מילה כזאת בשפה, אז הוא הסביר לי שהחניך אמר לו "שניות" ועבר לממתינה. החניך, מבחינתו, דיבר בעברית והתכוון להגיד "שניה" או "דקה" או "רגע", אלא שבערבית כשרוצים לבקש ממישהו להמתין קצת מבקשים ממנו "ثواني" (שניות) מבלי להתחייב לשניה אחת או ששים. מה זה אומר על כל שפה? אפשר להעלות השערות לגבי שוני בתפיסת הזמן החברתית או הבדל בכללי הנימוסין (לתת תשובה מחייבת\לא מחייבת כדי לא להטעות את הנמען), אבל ההשערות האלה נוטות לייחס תכונות תרבותיות לקבוצות אנשים שאומנם מדברים אותה שפה, אבל לא משתייכים בהכרח לאותה תרבות, עברית וערבית הן דוגמאות מעולות לקבוצות כאלה.

  4. לגבי המורכבות שבצרפתית, הפרופסור שלי לתרגום תמיד היה אומר: "צרפתית זה שמפניה וקוויאר, אנגלית זה בירה וצ'יפס". אני זוכר שכשלמדתי צרפתית בחטיבה הופתענו מכמה מילים יש למעיל: manteau, blouson, anorak וכו', והדיוק בשפה באמת חוזר על עצמו בכל מיני מקומות.

    דוגמאות לקושי בהעברת משמעות בין שפות לא חסרות. יש את הסיפור הידוע על הגרמני שישב עם חבר דובר אנגלית ושניהם חיכו ביחד לחבר שלישי. כשהגרמני הבחין בו הוא קרא: Ah! He comes, שזו כמובן צורה לא תקינה באנגלית שבה – שלא כמו בגרמנית – יש מבנה דקדוקי שמבטא פעולה מתמשכת. כך שהפערים במגוון הלשוני לא מוגבלים רק לאוצר המילים אלא נמשכים גם בדקדוק. דוגמה הפוכה היא העובדה שבצרפתית מדוברת אין הבדל בין זמני עבר פשוט וזמני פרפקט (שמבטאים למעשה אירוע בעבר שמשפיע על ההווה).

    • בהחלט, הדיוק הדקדוקי והניואנסים בצרפתית הם נושא לעוד כמה שנים טובות של פוסטים.
      ולגבי הגרמני והאנגלי – אני מאמין שכל עוד הייתה להם בירה הם הסתדרו סך הכול לא רע:)

  5. עכשיו הכנסת אותי לחרדה – אחרי שני טיולי סקי באלפים הצרפתיים אין לי מושג במה השתמשתי ואם זה היה מתאים לאירוע. מזעזע. הם בטח חשבו שאני קוף.

  6. קרה לי משהו דומה אחרי שאמרתי 'דסבידניה' לסבא דובר הרוסית של בן זוגי בזמן שהתכוונו לצאת ולחזור זמן מה אחר כך, והוא חשב שברכה זו משמעה שלא נחזור… אגב, בעברית המילה 'שלום' משמשת גם בתחילת פגישה וגם כברכת פרידה, אולי זו הסיבה שרובנו משתמשים במקומה במילים לועזיות כמו היי, ביי ואהלן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s